דילוג לתוכן הראשי

תזונה יוגית: מיתוסים, אגדות ונבטים


המזון הבא אל פינו מסייע לנו לקיים את עצמנו ויש לו השפעה על אישיותנו ובריאותנו. סביב נושא התזונה האידיאלית נוצרו אי הבנות רבות, מיתוסים ואגדות – שפע רב של עמדות והשקפות, חלקן מעוגנות יותר, חלקן פחות.
יוגה וצמחונות נתפסות כאחיות ואכן הימנעות מאכילת בעלי חיים (אם כי לא תוצרתם) משתמעת מכתבי היוגה ומהכוונותיהם של מורים משמעותיים. זאת קודם לכל משום השאיפה להימנע ככל האפשר מפגיעה מכוונת באחר (הימסה), פועל יוצא מהרג בעלי חיים לשם אכילתם.
בנוסף לצורך ליישם אי-פגיעה עומדת במרכזם של המלצות אלו ההבנה כי תזונה צמחית פשוטה ולא מתובלת תורמת לפיתוחה של אישיות שלווה זאת היות והיא קלה לעיכול ומכילה רכיבים שיש בכוחם להשיג רווחה גופנית ונפשית. יתרה מזו, התזונה הצמחית נתפסת כבריאה יותר ולפיכך היא משפרת את היכולת לקיים את מחויבויות החיים, לתפקד ולפעול, למצות את הפוטנציאל האנושי ולבטאו במיטבו.
אולם, כאמור, ההמלצה להימנע ממזון מן החי ולעבור לצריכתו של לצרוך מזון צמחוני מקורה בטעמים מוסריים, לפיהם הריגתו של יצור חי למען השבעת רעבונו של אחר היא מעשה בלתי מוסרי בעליל, אכזרי ולא נתפס מה גם שתעשיית הבשר המודרנית מתמקדת ומתמחה בגידול בעלי חיים, פיטומם וניצולם הציני והאכזרי. זאת במקביל לנזקים הסביבתיים שהיא גורמת. מבחינה בריאותית מודגם הקשר בין תזונה בשרית להגברת הסיכויים לדלקתיות ועוד.
האם יש לאכילת חלבון מהחי רק השלכות שליליות? האם יש לחלבון מהחי גם יתרון בריאותי?
לצד עקרונותיה המוסריים  (להם תוקף דתי בעיני רבים) מאופיינת התרבות ההינדואית, בגמישות וביכולת להתאים את עצמה לנסיבות, לאפשרויות ולסביבת החיים. בעניין זה למשל נודעו הברהמינים הדרומיים, אנשי דת הינדואים שחיו בדרום הודו, באזורים הסמוכים לחופי הים וצרכו מוצרי דגה וים, שהיו המזון הטבעי והנגיש באזורם.
הרפואה ההודית, האירוודה, אחותה של היוגה, שהינה פרקטיקה רפואית הממוקדת בהשגת ריפוי, עושה מעט סדר, מהזווית המסורתית, בסוגיית ההימנעות מאכילת בשר ולצד חסרונותיה הרבים של התזונה הבשרית אינה שוללת אכילת מזון מן החי, כאשר קיימת הצדקה לכך בהתחשב במאפייניו של האדם הייחודי, האזור הגיאוגרפי בו הוא חי והדרישות הנגזרות מאורח חייו.
המחקר המודרני מצביע על יתרונותיה של הצמחונות לצד חסרונותיה (בעיקר סביב צריכה מוגברת של פחמימות והימנעות מסיפוק מלוא הצרכים הגופניים[1]) וזאת לצד הצורך הגופני באכילת מזון מן החי, שיש לו הצדקה רפואית אמפירית במקרים מסויימים[2] . לעיתים, תזונה צמחונית עשויה להסב לאדם נזק בריאותי של ממש, פגיעה ממשית של האדם בעצמו, מה שבוודאי מהווה שיקול נוסף במארג ההתלבטויות.
התזונה המתאימה לאדם הספיציפי היא נגזרת של אמונותיו ,התנסויותיו ובחירותיו והרבה פחות פרי הכוונה חיצונית. נכון לבדוק מה נכון עבורי, לבחון ולהתבונן תוך התייחסות למגוון ההיבטים, הבריאותיים והמצפוניים ולתת משקל לתחומים ולערכים החשובים לאדם הייחודי. אדם יכול להחליט כי למרות שאכילת בשר עשויה להועיל לו הוא מוותר על כך מטעמים מוסריים ומנסה לאזן את תזונתו עד כמה שניתן בעוד שאחר יכול לראות את העיקר בבריאותו ולא להסס מלצרוך כל מה שנחוץ לו לשם כך.
נדמה כי כמו בתחומי חיים רבים "נכון" ו"טוב" הינם מושגים יחסיים המצריכים התבוננות רציפה וחקרנית ובעיקר מותאמת אישית. הערך היוגי של אי הצמדות והבנת טיבה המשתנה תמיד של המציאות החומרית מעודדים אותנו להתמיד ולבחון ובמידת הצורך וההתאמה לסגל ולהסתגל, להתאים עצמנו אל הצרכים המתעדכנים של המציאות.
לצד הנושאים המצריכים בדיקה והתאמה פרסונלית חשוב במיוחד לזכור את המסר היוגי, לפיו לעשות "סיפור גדול" מאוכל הוא באופן עקרוני מעשה לא בריא בעליל המעורר בנו נטיות להתבצרות, המנעות, אובססיה, חרדה ושאר מחוללי סבל  המביאים לחיינו קשייות ונוקשות מיותרים, שהרי גם אכילת המזון הבריא ביותר לא תחלץ אותנו מהגורל האנושי. בסופו של יום הרי, יוגה ובריאות קשורות למה שיוצא מפינו ולא רק למה שנכנס אליו.



 (1) בהקשר זה ראוי אולי לציין כי הודו המודרנית, מדינה שרוב אוכלוסייתה צמחונית, סובלת ממגפת סכרת מפושטת.
(2) חלק מצמחונים עשויים לסבול מהשמנת יתר, עליה בשיעור מדדי שומני הדם וחסכים בויטמינים ומינרליים – עובדה המחייבת אותם מבחינת בריאותית לגוון את תזונתם.

תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה