דילוג לתוכן הראשי

טלאסנה - תנוחת מתיחה של הגוף כולו בשילוב נשימה מתגברת חיוניות


טלאסנה, תנוחת עץ הדקל, היא מתנוחות היוגה הבסיסיות ולכאורה קל יחסית לבצע אותה ואף להתייצב בה. בתנוחה זו אנו מותחים את הגוף כולו, מקצות אצבעות הרגליים ועד קצות אצבעות הידיים עם או בלי שילוב נשימה מותאמת.

לכאורה תנוחה פשוטה, אולם למעשה אסנה המשופעת הזדמנויות רב ממדיות לאימון אישי.
טלאסנה מורכבת מ-4 חלקים, השונים זה מזה בתנועת הידיים בזמן המתיחה. עמידת המוצא הינה כשכפות הרגליים נמצאות ברוחב האגן ומקבילות זו לזו והידיים בצידי הגוף. במנח הראשון מורמת היד הימנית מעבר לראש (קרוב לאוזניים, מרפקים ישרים אך לא נעולים) כשבמקביל נדרשת התייצבות על קצות אצבעות הרגליים. לאחר מכן נבצע גם ביד השמאלית. עם תום המתיחה אנו מגלגלים את היד בהטיה אחורית ומשיבים אותה לצידי הגוף, לעמידת המוצא. המנח השני הוא כששתי הידיים מורמות יחדיו ומקבילות זו לזו. במנח השלישי שתי כפות הידיים פוגשות זו את זו. במנח הרביעי עמידת המוצא היא כשהידיים מוצלבות בשורשי כפות הידיים ושתיהן מתרוממות בהצלבה לשיא המתיחה.

במידה וטלאסנה מבוצעת כתנוחה דינאמית הרי שקצב הנשימה הבסיסי הינו 4:4:4:4, 4 פעימות שאיפה (הרמת ידיים והעמדות על אצבעות הרגליים), 4 פעימות עצירת נשימה (Retention), 4 פעימות נשיפה (הורדת ידיים ורגליים וחזרה לעמידת המוצא) ו-4 פעימות עצירת נשימה (Suspension) כשהאוויר מוחזק מחוץ לגוף בזמן ההפוגה/מנוחה. סביב מבנה זה קיימות, כמובן, אין סוף אפשרויות להתאמות מגוונות.
ניתן לתרגל טלאסנה כתנוחה סטטית, דינאמית או כשילוב בין השתיים.

במידה והאסנה מבוצעת כתנוחה סטטית, אנו שואפים תוך מתיחת הידיים והרגליים, נושמים נשימה רציפה בשיא המתיחה ובנשיפה חוזרים לעמידת המוצא.
לאסנה זו סדרה של יתרונות גופניים; מתיחת הגפיים, ריווח חוליות עמוד השדרה, חיזוק השרירים השונים המעורבים במתיחה, עיסוי הריאות ואיברי בית החזה, העמקת הנשימה, סיכוך המפרקים השונים ועוד. יתרונות המשתלבים עם מגוון האפשרויות ללימוד עצמי.


כמו עץ הדקל אנו מנסים להשתרש ולהתייצב על האדמה הארצית ומעניקת האחיזה ובמקביל לצמוח להתפתח ולהרחיב את הצמרת גבוה לכיוון השמיים והאין סוף. הוויה אנושית מאוזנת של יציבות ארצית תחומה לצד שאיפה רוחנית וכמיהה לחופש. במידה והבסיס, השורש, אינו מבוסס דיו יכול כל  משב רוח להרעיד את הגזע עד כדי הפלתו. במקרה זה תקרוס הצמרת אל האדמה ותתפזר לכל עבר. טלאסנה, אם כן, רומזת לנו לעבוד על היציבות והריכוז ומסייעת לנו למצוא את דרכנו האישית לשם.
כשאנו מנסים להתייצב על קצות אצבעות הרגליים , למתוח במקביל את הגוף כולו ולשמור על האנרגיה-אוויר בתוך הגוף, חייבים להתרכז. לשמור על תשומת לב, להימנע מפיזור דעת, שהרי אחרת ניפול. לעיתים, נבחר להתמקד בנקודה יציבה המצויה מולנו כדי לשמור על יציבות וריכוז:   פוקוס, תחימת-קרקוע המחשבה וגיוס האנרגיה לטובת מטרה.

טלאסנה רומזת לנו דבר מה בעניין איכות הפעולה.
 התכוונות, ממוקדות והתכוננות בעת שאנו מסתדרים בעמידת המוצא, שחייבת להיות מדויקת ומותאמת (הרגליים בדיוק ברוחב האגן - כמפסע כף רגל, מקבילות זו לזו). הניסיון לדייק ביצירת הבסיס ובקרקוע הגוף הכרחי להשגתה של האסנה, היא משימתנו.

ביצוע מאמץ המותאם ליכולת שלנו עם הכניסה לתנוחה תוך סנכרון עם האנרגיה-נשימה (עד היכן נביא את הזרועות? מה מיקומן ביחס לאוזניים? האם הן מקבילות? ומה עם המפרקים?).
התעמקות, שהייה והתרחבות בתנוחה עצמה, במקום ובמצב אליו רצינו להגיע, אז אנחנו אחד המשימה שלנו, עם התפקיד והמחויבות שלנו לנסות ולבצעה טוב.
עם הנשיפה אנו מנסים לחזור הביתה, אל עמידת המוצא, בשלום, לא לקרוס מיד משיא התנוחה שעל קצות אצבעות הרגליים, אלא לעשות זאת בהדרגה, במתינות ובשילוב עם יכולותינו (אנרגיה-נשימה).
לאחר שהגענו בשלום הביתה אנו מרפים, נותרים עם האוויר מחוץ לגוף בהתמסרות ובכניעה אל מול פני המציאות. עשינו את מה שאנחנו יכולים, השתדלנו והתאמצנו. התוצאה הסופית היא מחוץ לשליטתנו, לא שלנו ואנחנו צריכים להסתגל ולהמשיך הלאה.

יוגה היא תרבות של מודעות והאימון הפשוט לכאורה בטלאסנה מציע לנו מתחמים גופניים רבים, שפע של משתנים וגורמים, אליהם אנו צריכים להתייחס ולקחת בחשבון הכולל של הערכת יכולת שלנו להתייצב בנוחות ובנינוחות בתנוחה. מאצבעות הרגליים, דרך הברכיים, מצב האגן ומיקומו של פלג הגוף העליון ביחס אליו, הכתפיים, הזרועות, המרפקים, אמות הידיים, שורש כף היד, האצבעות, הצוואר, העורף והפנים שאם אינן נינוחות ורכות הרי שפספסנו משהו בדרך.  רכיבים רבים בדרך למטרה אחת.

במידה ואנו מבקשים לשמור על מודעות, על קשר לב עם העשייה שלנו בתנוחה (על מנת שלא לבצעה באופן מכני כשהמחשבה נודדת למחוזות אחרים ואיננו נוכחים באמת ) אנחנו צריכים להתחשב במגוון פרטים וכמובן גם בנשימה, ברגשות, בתחושות הפיסיות-הפנימיות (איברי הבטן) הכרוכות במתיחת הגוף כולו ועוד. משימה מורכבת למדי, אם חושבים על זה לעומק, כמו כל משימה אחרת שאנו בוחרים ו/או צריכים לבצע בחיים.
הביצוע האיכותי, תוך שאיפה למיטביות ולמיצוי היכולת האישית מחייב תכנון, מחשבה ואימון. השימוש בגוף כאובייקט ללימוד עצמי ולהעמקה הוא ממאפייניה של היוגה הקלאסית, שהרי הגוף הוא הדבר הזמין לנו לצורך לימוד, מה גם שהוא הבית בו אנו גרים.

אימון פיסי פשוט למדי, המאפשר לנו לא רק נינוחות גופנית, אלא גם מרחב של לימוד ושיפור עצמי.

תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה