דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2015

המסר המרכזי של הבהגוווד גיטא הוא "לך עם המצפון שלך"

מאת: גיריש בהנדרי (פורסם בהינדוסטאן טיימס 27.8.2015 תורגם ע"י ט.ר) כשהייתי סטודנט שמעתי אנשים רבים מתדיינים ומשוחחים על המסרים והשעורים של הבהגווד גיטא. אחדים טענו שהיא מכוונת ליישום של דוקטרינת הקרמה יוגה. אולם אחרים לא הבינו זאת כך וסברו שהבהגווד גיטא הינה טקסט פילוסופי ומסמך רוחני. הם צטטו פרשנים והוגים שתמכו בעמדתם. מבולבל משפע השיחות האיזוטריות נגשתי אל המורה שלי לאנגלית, מר דניאל, שהתמחה בסנסקריט. הוא היה מורה נוקשה למדי אך במקביל הקפיד תמיד להיות ישיר והוגן; הוא יכול היה לקרוא טקסט, לבאר אותו ולדון בהיבטים השונים והמנוגדים המתפרשים והמשתמעים ממנו. ביראה נגשתי אליו ובקשתי ממנו שיסביר לי את המסר המרכזי של הבהגווד גיטא. הוא היישר  אלי מבט כמו לברר האם אני מתעניין מתוך סקרנות כנה, מתוך עניין אינטלקטואלי או מתוך רצון  להתפלמס ולהתווכח. אחרי שהבין ששאלתי היתה רצינית וכנה הוא השיב: "טקסט נשגב יכול להתפרש ולהיות מובן באופנים רבים. אך עבור איש רגיל, המסר הוא שאדם  צריך תמיד לעבוד. שאל את עצמך בכנות האם העבודה שאתה הולך לבצע היא טובה או רעה ותמיד תקבל את הת

יוגה ורווחה חברית

שאלתי ידיד שפגשתי במהלך טיול על חוף ג'והו: האם אתה מתרגל יוגה? האם ההורים  שלך תרגלו ולימדו אותך? והוא השיב: "אנשים עניים אינם יכולים לחשוב על יוגה. אין  להם זמן. הם צריכים לעבוד." האם היוגה אפשרית רק לבעלי עניין אינטלקטואלי, ממון וזמן, לצעירים בריאים,  גמישים ועשירים? המעמיק בלימוד יישומי של יוגה אינו יכול שלא להבחין בנטייתה האנושית הרחבה,  החובקת כל, ואף כתבי היוגה הקלאסיים מדגישים במפורש היבטים שוויוניים והומאניים. הבהגווד גיטא (1) , שהיא מהטקסטים היוגים המכוננים והמשמעותיים, מציעה מתווה  לאימון יוגה שבליבו עשייה פעילה ומחייבת בעולם הרגיל וזאת ללא ציפייה לפירות  הפעולה ומגדירה את מי שפועל ברוח זו כנעלה יותר מזה המבלה את זמנו בלימוד  עיוני ובמדיטציה (ומן הסתם אף בביצוע שאר טכניקות היוגה). בכך מגדירה וממצבת הבהגווד גיטא את היוגה כתרבות סוציאלית, המתאימה עצמה  לצרכיו ולעולמו של האדם הפשוט, היכול להגיע למימוש אישיותי ורוחני בעודו נושא  בנטל שגרת היום רוח זו מעניקה השראה לאימון הפיסי ביוגה, שמתמחה בהעצמתו  ובעידודו של כל אדם בלא כל הבדל (2). היוגה הינה מצע למציא

האלוהים של היוגה

(מתוך הספר "בין הנשימות - אפשרות של יוגה" מאת טל רביד בהוצאת מדף ליוגה חיפה יולי 2014) היוגה מפנימה את הביטויים החיצוניים של הדת - טקסים, תפילות, חגים ואירועים ומנסה למקד את המתרגל בטיפוחו של קשר פנימי עם הנשגבות. לפי היוגה "אלוהים" הינו טכניקה אפשרית, המיועדת עבור מי שיכול, רוצה ומסוגל להאמין. ואכן לרובנו קשה עם כך, במיוחד אם גדלנו בעולם חילוני. אולם ייתכן כי ויתור מראש על אמונה והתמסרות, כגישות המסייעות להרגיע את האישיות, היא בחירה המפחיתה את פוטנציאל ההקלה של היוגה, כמו גם מבטלת את אחת הרפואות היעילות שיש לעולם להציע. אמונה כשחרור והרפיה לאחר מאמץ ומיצוי היכולת: עשיתי את חלקי ועכשיו בסדר, אפשר לשבת, לנשום ולהירגע. הכול פתוח, ממשיך לנסות ולהשפיע אך יודע היכן אני מוגבל ומודע לכך שלא ברור אם אצליח - מה גם שמושג ההצלחה עשוי להשתנות ולהתגבש מחדש. יכול להיות שמשהו אחר יקרה? ייתכן שהדברים איכשהו יסתדרו ויתארגנו ואוכל להסתדר עם מה שיתהווה ויקרה. היכולת לפתח ולקיים בתוכנו מצב נפשי של התמסרות כמו גם קבלה של כל מה שאיננו יכולים להבין, להצדיק או להסביר