יוגה ורווחה חברית

שאלתי ידיד שפגשתי במהלך טיול על חוף ג'והו: האם אתה מתרגל יוגה? האם ההורים שלך תרגלו ולימדו אותך? והוא השיב: "אנשים עניים אינם יכולים לחשוב על יוגה. אין להם זמן. הם צריכים לעבוד."

האם היוגה אפשרית רק לבעלי עניין אינטלקטואלי, ממון וזמן, לצעירים בריאים, גמישים ועשירים?
המעמיק בלימוד יישומי של יוגה אינו יכול שלא להבחין בנטייתה האנושית הרחבה, החובקת כל, ואף כתבי היוגה הקלאסיים מדגישים במפורש היבטים שוויוניים והומאניים.
הבהגווד גיטא (1) , שהיא מהטקסטים היוגים המכוננים והמשמעותיים, מציעה מתווה לאימון יוגה שבליבו עשייה פעילה ומחייבת בעולם הרגיל וזאת ללא ציפייה לפירות הפעולה ומגדירה את מי שפועל ברוח זו כנעלה יותר מזה המבלה את זמנו בלימוד עיוני ובמדיטציה (ומן הסתם אף בביצוע שאר טכניקות היוגה).
בכך מגדירה וממצבת הבהגווד גיטא את היוגה כתרבות סוציאלית, המתאימה עצמה לצרכיו ולעולמו של האדם הפשוט, היכול להגיע למימוש אישיותי ורוחני בעודו נושא בנטל שגרת היום רוח זו מעניקה השראה לאימון הפיסי ביוגה, שמתמחה בהעצמתו ובעידודו של כל אדם בלא כל הבדל (2).

היוגה הינה מצע למציאת משמעות ולעיצובה של תחושת חופש במסגרת מציאות מופחתת בחירה (3) , זאת לנוכח תפיסתה את הפעולה היומיומית הרגילה, כמרחב ההגשמה האישי וכביטוי להתמסרות ולאמונה בעצמי, במשפחה, בחברה ובעולם.
ידיעת היוגה ותרגולה הינה האמצעי לשחרור אישי.
בליבה פעולה ללא זיקה לתוצאות, אי-הצמדות, אתיקה יומיומית, התמסרות ומסירות, אורח חיים מתון ועוד אשר מקלים את מסע החיים ומעניקים שקט נפשי.
טכניקת האימון ביוגה היא נגישה, פשוטה ונוחה ליישום. אין היא מצריכה ציוד מסובך, ממון, מקום ייעודי ואפילו לא זמן ארוך ובכך היא יכולה לסייע לכל מי שמאמץ אותה להשיג איזון פנימי ונוחות פיסית.

האימון הגופני ביוגה מפתח רגישות כלפי האחר, באמצעות מפגש מקביל של המתרגל עם עצמו.
בכך מתרחבת תחושת שותפות הגורל האנושית, ההבנה בדבר הדמיון הרב הקיים בין כולנו כיצורים חיים והטמעת הצורך לעשות טוב לאחר, בדיוק כמו שאנו מבקשים טוב לעצמנו.
יכולתה המוכחת של היוגה לשפר את ההרגשה, להטעין באנרגיה ולעיתים אף לחולל שינוי, מחייבת את הפיכתה לנגישה במיוחד בעבור כל מי שזקוק לה. היא מוכרחה להתקיים במקומות הרגישים והקשים ביותר והיא חייבת להיות חלק מעולמם של אנשים שעד כה לא התעניינו בה או שסברו שאינה מיועדת להם, שהרי ככל שאתגרי החיים מורכבים יותר, כך גובר הצורך בשילוב יוגה בהם.
אין כל סיבה והצדקה שיוקמו מחיצות בין יוגה לבין אנשים, משום שהיא נכס השייך לעולם כולו.

(1) הבהגווד גיטא, שיח הדרכה המתקיים בשדה הקרב בין המצביא ארג'ונה לבין קרישנה בדמות נהג מרכבתו, נערכה
ע"י ויאסה ככל הנראה מעט לפני שנת האפס ומהווה חלק )אינטגראלי, לפי התפיסה הרווחת( מהאפוס ההודי
הקדום, המהבהראטה.
(2) בנוסף לרוח היצירה שהיא לב עוצמתה, משובצים במהלכה ציטוטים לדוגמא המרמזים על רוח שיוונית.
ב.ג 5.18 : "המלומדים הם אשר יראו בדרך שווה ברהמין מלומד ומחונך, פרה, פיל, כלב וכן את אשר אוכל כלבים".
ב.ג 6.29 : "מי אשר מקושר ביוגה רואה את העצמי כנטוע בישויות כולן, ואת הישויות כולן כנמצאות בעצמי. הוא
יראה שוויון בכל, בכל זמן ובכל מקום" (תרגום מסנסקריט של ד"ר איתמר תאודור מתוך סיפרו, הבהגווד גיטא,
הוצאת כרמל 2002 , ירושלים).
(3) Duck-joo Kwak, Hye-chong Han (Korea), The issue of Determinism and Freedom as an Existential Question: A case in the
Bhagvad Gita, Philosophy East & West Volume 63, 01.2013. University of Hawaii Press, USA