דילוג לתוכן הראשי

אימון גופני ביוגה על כיסא: עקרונות, יסודות ומטרות עיקריות


נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד משענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט.

חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם  גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים המתמודדים עם מחלה או עם קושי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים, אף כי היוגה הינה, תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל.
אנשים להם מחלה מסכנת חיים; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נוירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד), מחלת כליה כרוניות, דמנציה, אלצהיימר, חווים התמודדות רב-מימדית. כאבי גוף, סבל נפשי ומצוקה רוחנית, הם רק תיאורים טכניים, המביעים אך מעט מהחוויה הסובייקטיבית המורכבת אותה חווה כל אדם המבחין באיום הנשקף לעצם קיומו בעולם. אף אם האבחנה האובייקטיבית מותירה מרחב גדול וארוך לטיפול זה או אחר, הרי תחושת החרב המונחת על הצוואר, נותרת כחוויות חיים מכוננת, הנותנת אותותיה בנפש האדם, ברוחו ובגופו, עד יומו האחרון.
מארג הקושי, הכאב והסבל עימו מתמודד האדם הופך אותו לא אחת לחפשן, המחפש דרכים שיעזרו, שיהפכו את הסבל לנסבל יותר, עד כמה שאפשר, לו ולנו, החיים לצידו והמנסים להקל, ולו במעט, את מצוקתו. אנו מנסים להציב ולהציע קשת רחבה של הושטות יד, התערבויות, תרופות. וכשהסבל הוא כה רב-תחומי, התרופה היעילה צריכה להיות אף היא כזו. האדם המתמודד עם מחלה מסכנת חיים מחפש הקלה גופנית, נפשית ורוחנית. הקלה שבבסיסה הכלה, שהרי פעמים רבות אין המדובר ב"ריפוי" במשמעותו המקובלת (קרי: הסרתה המוחלטת של הבעיה הרפואית).
אימון ביוגה על כיסא הינה גישה אימונית-טיפולית, המשלבת גוף-נפש ורוח. אימון זה מצליח לסייע רבות.
חשיבות הפעילות הגופנית לחיוניות, למצב הרוח, לבריאות נתמכת זה שנים רבות בשפע מחקרים ועדויות. דווקא ברגעים בהם אנו זקוקים לה יותר נזנחת באחת אופציה מרכזית זו. בעולמנו המוחלט והחד-משמעי (שחור, לבן...) אין אמצע. או שאתה מזיע בהליכה אינטנסיבית או שאתה נמרח מול הטלוויזיה באפס מעשה. הלך רוח זה אינו מותיר לאדם שמצבו הפיסי קשה ואף מדרדר, שום אפשרות ליהנות ממה שיש להפעלה הגופנית לתת. אנשים שזוכרים עצמם פעילים גופנית רואים את מצבם הרפואי כגזירת גורל, שאינה מאפשרת להם מרחב ליהנות ממה שפעילות גופנית מסוגלת לתת. וזאת, ברגעים בהם הם זקוקים לה במיוחד.
יוגה על כיסא, הינה פעילות גופנית מתונה, המאפשרת ליהנות מהיתרונות של היוגה, ללא מאמץ. עיקרה, הרפיה ושחרור גופני והשקטת-הרגעת הראש-רצף המחשבות הבלתי-פוסק. היכולת לעבוד בעדינות מרבית עם הגוף, תוך התאמה מוחלטת לטווח התנועה האפשרי לאדם, לצרכיו,למאפייניו האישיים ולאופי מחלתו - מסייעת ותומכת.
יוגה על כיסא מקלה באופן ישיר על כאב, עובדה הנתמכת בעדויות של מתרגלים.
כותבת לי אישה שהתאמנה ביוגה בעודה מתמודדת עם כאבים אונקולוגיים (גידולים בריאות): "כשאני עושה יוגה, פשוט לא כואב לי...".
יוגה על כיסא אינה נוגעת רק במימד הגופני. למעשה, עיקר חשיבותו של אימון זה, לטעמי, הינה בתרומתה ההוליסטית, לתשלובת גוף-נפש-רוח. יוגה על כיסא אינה מחוללת שיפור בכושר הגופני או בסיבולת לב ריאה (אף כי היא תורמת להארכת שרירים, שחרור מפרקים, שיפור תפקודם של איברים פנימיים, האצת תהליכי המטבוליזם וכו'). היא מטפלת בגוף בהקשר הנפשי והרוחני.
תיאוריות רבות ומגוונות מנסות להסביר את ההשפעה המופלאה לעיתים שיש ליוגה (וליוגה על כיסא כגישה יוגית מותאמת אישית), על מצבנו הנפשי, על תחושת ה well being של האדם, על איזה סוג של אושר שמפציע לו פתאום, על חווית נוכחות קיומית המורגשת אצל המתרגלים...תיאוריות רבות. חלקן, מטריאליסטיות בבסיסן, מדברות על ההורמונים והנירוטרנסמיטורים המשתחררים למחזור הדם בזמן האימון ועושים את כל הטוב הזה. תיאוריות אחרות, רוחניות יותר, מדברות על המימדים האנרגטיים המטופלים, על טעינת הגוף באנרגית חיים חיונית ועל הקשרים אחרים ברמת הנשמה . תהיינה התיאוריות אשר תהיינה, הן פחות משמעותיות. במבחן החוויתי המעשי, יוגה פשוט עושה טוב.
יוגה על כיסא הינה תרופת הקלה ועזרה לאנשים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים. אף כי הצדדים הפילוסופיים של היוגה ושל תורת הנפש הבודהיסטית, אינן חלק מחייב מהעיסוק בה; ישנם רבים אשר אינם מתחברים לכל זה ומתמקדים, בהגיון רב מבחינתם, בחוויה האישית החיובית שיש להם מהתרגול והאימון ביוגה על כיסא. אולם, כמי שחי ועובד בשני העולמות, אינני יכול שלא להתייחס בקצרה להיבטים אלו.
בבסיסה של פילוסופית היוגה עומדת אי-ההפרדה או האחדות האינהרנטית. אותה מערכת קשרי גומלין, המוטבעת בחוויות הקיום. הנזיר הבודהיסטי, טיך נהאת האן קרא לכך: שלהוביות, interbeing. מחזור החיים, שכולנו חלק ממנו, הוא ההוכחה המובהקת לכך; הרי כולנו נולדים ומתים, כמו הפרחים והעצים, כמו הג'ירפות, האריות והחסידות. בתרגול יוגה אנו נוגעים בחוויות הקיום האוניברסאליות (חלק מתנוחות הגוף מקורן בעולם החי והצומח, אנו "נכנסים לנעלים" או שמא נכנסים לפרווה... של אחינו ואחיותינו). קל לנו לקבל את מחזור החיים של התרנגולת, במיוחד כשאנחנו לועסים אותה כשניצל עסיסי, אך קשה לנו יותר להתחבר לחוויה המקבילה הזו אצלנו. באפשרה התנסות חוויתית בטבע האדם והעולם יש לתרגול היוגה חשיבות רבה. יתרה מזו, היוגה היא סוג של דיבור לא-מילולי עם משהו הגדול מאתנו ושאיננו יכולים לנסח במילים. "משהו" שאנו חווים לא אחת כרחב, גדול ואין סופי. מקום שאנו חשים. בעצמנו? ביקום? ואולי, גם וגם. בסיוע היוגה אנו מבחינים לעיתים בסוג של רצף וקיום פנימיים, נוכחות שאינה נוכחת, קיום שאינו קיים אלא "בתוכנו".
עיצובה של החוויה הרוחנית כחוויה פנימית מוטבעת היא נכס חשוב לחיים, בעבור כל אחד, בריא וחולה, צעיר וזקן. זהו נכס שעשוי לנחם אותנו ברגעים קשים. להקל במעט על פחדינו ולשמש לנו סוג של נקודת התייחסות, בה אנו ממקדים את שפע תקוותינו.
יוגה על כיסא הינה סוג של פסיכותרפיה בהפעלה עצמית. היא אמצעי מוכח וותיק (המדע העתיק בעולם) לשיפור איכות החיים ולעבודה פנימית. בעת התמודדות עם מחלה מסכנת חיים אנו וקרובינו יכולים לראות בה אמצעי-תרופה שכדאי לבחון ברצינות וללא דעות קדומות. כדאי לנסות ולראות האם זה מתאים...לי, ליקירי/יקירתי, למצב... אין צורך להיות בריא כדי לתרגל יוגה על כיסא. ואולי אולי, החיבור לעולם היוגה הוא חזק יותר דווקא בעת מחלה. הפילוסוף היוגי, פטאנג'לי מהרישי, מתחיל את סדרת "סוטרות היוגה" שלו במשפט: "ועכשיו דרך היוגה". ועכשיו, לא קודם. עכשיו. קודם, לא הייתה כל סיבה או כוח או יכולת לגעת בדרך זו. עכשיו זה הזמן. עכשיו, אחרי שניסינו הכול וחווינו כאב וידענו סבל והבנו את הארעיות והזמניות שהיא בבסיס חיינו כאן. עכשיו, ליבנו פתוח. עכשיו מתחיל הריפוי האמיתי שלנו, שהוא רוחני וטהור ויכול להתרחש, אולי, רק אחרי שנוכחנו במגבלותיו או אף באוזלת ידו של הריפוי הפיסי.
יוגה על כיסא אינה "שיטה" או המצאה, אלא גישה לתרגול ולטיפול. גישה המתאימה את תנוחות היוגה הקלאסיות לצרכים וליכולות של  המתרגלים.
כדי לתרגל יוגה על כיסא צריך, למעשה, כיסא, מעט זמן ולב פתוח. אסנות יוגיות רבות המוכרות לנו ניתנות לביצוע על כיסא, עם השגת אפקטים דומים לאלו של התנוחה המקורית, ברוח המסורת היוגית.
היות והעבודה ביוגה על כיסא מותאמת לחלוטין לצרכי האדם או קבוצת המתרגלים (צעירים הבאים להירגע ולנוח או מבוגרים תשושי נפש בעלי יכולת תנועה מוגבלת? אנשים החיים עם סרטן או ילדים בסיכון?) – אין שעור אחד דומה למשנהו.
אולם, קיימים קווים מזהים המאפיינים את התרגול ביוגה על כיסא. המטרה הגופנית של התרגול היא, על פי רוב, משמרת. נאמנים לעקרון של "מה שלא עובד – אובד", אנו מפעילים ביוגה על כיסא את מפרקי הגוף מכף הרגל ועד הצוואר. בישיבה על כיסא, הגב צמוד למשענת עד כמה שאפשר – אנו מתחילים להניע את אצבעות הרגליים ומטפסים  הלאה במעלה הגוף. המפרקים נהנים מאימון מתון שסך אותם, מפעילם בעדינות ומשחרר תקיעויות פיסיות וסטגנציות נפשיות (משום מה משברי חיים וטראומות שלא עובדו מוצאים את ביטויים הגופני גם במערכת השלד ובמפרקים במיוחד). תרגילי צוואר, כתפיים ועיניים, מסיימים בדרך כלל את סדרת שחרור המפרקים. העבודה תמיד קשובה ליכולות המתרגל; מפרקים מודלקים, אי-נוחות כרונית בחגורת הכתפיים ומתח באזור הצוואר, הם מצבים שכיחים ומשותפים לאנשים רבים.
על כיסא ניתן לתרגל כמעט הכול, החל מהברכה אל השמש, כפיפות לפנים, פיתולים, כפיפות לאחור, מתיחות צידיות ועד תנוחות הגיבור השונות.

ברכה אל השמש – בהתאמה לתרגול "יוגה על כיסא".
ישיבה על כיסא.
1. ידיים לחזה –נשיפה
2. ידיים למעלה – שאיפה
3. ידיים לרגליים – נשיפה
4. רגל קדימה  (שמאל על רגל ימין, ראש מתוח במידת האפשר כלפי מעלה) –שאיפה
5. גוף ישר (מתיחת הגב כלפי מעלה, ראש מעט מורם) – החזקת נשימה
6. יורדים לקוברה (תנועת קימור המתחילה מעצם הזנב לאורך עמוד השדרה עד חולית השדרה האחרונה והרמת הראש לפנים) – נשיפה
7. עולים לכלב ( חלק הגוף העליון קדימה, ידיים נשלחות הרחק החוצה, ראש בין הידיים) – שאיפה
8. רגל קדימה – נשיפה
9. ידיים לרגליים – שאיפה
10. ידיים למעלה– נשיפה
11. ידיים למטה (ישיבת מוצא)- שאיפה.
החלפת הרגליים בשלבים 4 ו-9  (המקבילים ל Ashwa Sanchalanasana), תשלים זוג של סוריה נמסקארה.


תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.