דילוג לתוכן הראשי

פעולות טובות - השלכות שליליות


תקציר הרצאתה של הנסג'י ג'איידבה יוגנדרה ביוגה אינסטיטיט, מומביי, הודו 4.12.2015


הפעולות שאנו עושים בחיים הן חלקן פעולות "טובות" עם השפעה טובה ואחרות "רעות" עם השפעה שלילית. על פי רוב אנו עושים פעולות מעורבות שיש בהן גם השלכות  והשפעות טובות וגם השלכות והשפעות שליליות.
אם אתה עושה טוב למישהו אותו אדם או מישהו אחר עשוי,בדרך זו או אחרת, גם להיפגע מפעולתך הנראית לכאורה כטובה באופן מוחלט.
למשל כשאדם שיש לו בעיית נשימה וכאבים בחזה הולך לבדיקה קרדיולוגית והרופא מוצא שיש לו חסימה מסוימת בעורקים – ומציע לו לעבור ניתוח מעקפים תוך הפחדתו שאם ימנע מהניתוח מצבו יהיה גרוע. הרופא בעצמו יודע שעם שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מתאים מצבו של המטופל יכול להשתפר אבל הוא מעדיף לזרוע פחד ולחץ כדי לעורר את האדם לעבור ניתוח.
בכך הוא עוזר לך ומעורר אותך לפעולה בנוגע למצב הלב אך נוטע בך פחד ולחץ ואז מכוון לניתוחים שהם פעמים רבות מיותרים.
כל איש עסקים יכוון אותך לטובת האינטרסים שלו, כל עולם העסקים בנוי על חצאי אמיתות או על אי אמת, כל עולם הרפואה, המשפטים. 100% אמת ויושר זה דבר שאינו לא קיים. אנחנו מבצעים פעולות מעורבות: עוזרים ופוגעים בו בזמן.
אפילו האנשים המודעים ביותר חייבים לבצע פעולה מעורבת, למשל: מורה חייב לפעמים לפעול בהחלטיות מול תלמיד, כך שישנה גם עזרה אך במקביל פגיעה.
כשענפי העץ ארוכים מדי אנחנו צריכים לגדוע אותם ובכך הורסים ופוגעים אך במקביל אנו נותנים חיים לעץ ולסביבה. כשאנו נושמים ומכניסים אוויר צריכים גם להוציאו. כדי לעזור ולגרום למישהו להרגיש נוח אנחנו פועלים ולפעמים יוצרים קושי ומבוכה באופן עקיף.

אתמול בבוקר שחררתי פרפר שנתקע בין הרשת לבין התריס אצלי בחלון ולכאורה עשיתי מעשה טוב ונתתי חיים לפרפר, אבל מיד הבחנתי בעורב שמגיח אל הפרפר ואוכל אותו וכך חייו של הפרפר הסתיימו. אז האם עשיתי מעשה טוב? ומצד שני: הפרפר אפשר חיים לעורב כך שגם נתתי חיים.
כשאתה מנסה להוציא משהו ממישהו בעבור החיים של עצמך, יש בכך שני צדדים.
החיים מלאים בדוגמאות כאלה. פעולות טובות ורעות.
הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות הוא להיות מודעים, להבחין ולהשתדל לראות שאין לנו כוונה שלילית, רצון מפורש להרע ולפגוע.
הכוונה צריכה להיות חיובית, טובה. אם מישהו נפגע – נסה לעדן את מה שקרה, להפחית את העוצמה, ואם אינך יכול אז קבל זאת שאינך יכול  לסייע או לעשות משהו בנידון.
העבודה שלנו היא לנסות ולהיות מודעים לפעולות שאנו עושים.

כדי להפחית פגיעה, חשוב לא לבצע פעולות שאינן נחוצות, אלא רק מה שהכרחי וחשוב. כי פעולה מטבעה יש לה שני צדדים. גם תרופה יכולה להועיל באזור אחר ולפגוע באזור אחר.
כדור נגד כאב ראש עוזר לכאב אך יוצר עומס על הכליות, הכבד ועל דרכי העיכול ; מסייע פה ופוגע שם. חשוב לא לקחת תרופות שאינן נחוצות ולנסות לעזור לעצמנו, להיות תלויים פחות בממסד הרפואי ובעזרה ורק כשחייבים להסתייע. למצוא דרך, למשל לא לאכול אוכל מזיק שבוע כדי לשפר את המצב וכו'.
פעולות לא נחוצות יביאו מטבען להשלכות שליליות.

עלינו להבין שפעולות טובות ורעות הן חלק מהחיים, אנו צריכים להפחית אותן ולעשות רק פעולות נחוצות ,להישאר מודעים ולבדוק האם מה שאתה עושה טוב רק לך או טוב גם לאחרים. חשוב לבדוק זאת. חשוב לזכור שלפעמים אין אלטרנטיבה ופעולות למען עצמך הן הכרחיות ואין אלטרנטיבה אלא לבצען אך אנו תמיד ננסה להימנע ממה שאינו נחוץ.

שאלה: רופא עלול לרשום לך בדיקות שאינן נחוצות, הן יכולות להיות טובות לו משום שלעתים הוא מתומרץ לבצע אותן. גם לגבי תרופות רופאים מתוגמלים דרך חברות תרופות ויש להם לעתים אינטרסים. העולם עובד בדרך זו שכמעט כל שרות ומקצוע קשור ברווח ובאינטרסים. כיצד אנחנו יכולים להגן על עצמנו? יש לנו אמון ברופא אך הרופא מפר את האמון שלך בו.
 תשובה: הדרך הטובה היא לדאוג לעצמך, לצעוד בדרך היוגה, לעשות הכול כדי לא להיות תלוי, להשתדל להיות כמה שפחות חולה ככל שהדבר תלוי בנו, לנקוט צעדים מניעתיים באורח החיים כדי להזדקק כמה שפחות לחסדי אחרים. אך לעתים יש צורך להסתייע ואז מה שחשוב הוא לדעת להבחין, להבין מה נכון לך ומה לא,איך הדברים עובדים. לעתים רופאים שמעניקים עצות והכוונות לטיפולים אינם יודעים לדאוג לעצמם משום שהרפואה בעיקרה אינה קשורה למניעה אלא רק לטיפול כשפורצת מחלה אקוטית. מדע הרפואה עוסק פחות בשאלה כיצד להימנע ממחלה.

יוגה עוסקת בדרכים להפחית חולי. ואם תחלה מיד תדע שמשהו אינו בסדר עמך משום שאתה מתרגל תנועות יוגה ותרגילי נשימה, תבחין שמשהו אינו כשורה ואולי תנסה ותצליח לאזן את עצמך, בטח בדברים פשוטים יחסית.

שאלה: אנשים עובדים קשה לעתים גם במשמרות לילה. עבודת המשמרות פוגעת בבריאות. מה ניתן לעשות?
תשובה: עבודה לא פוגעת. גם תוך כדי עבודת המשמרות נסה להירגע לקחת זמן לעצירה, נשימה ומנוחה. ומה שהכי חשוב הוא לקחת זמן אחרי עבודה להרגעות, בילוי, תחביבים. לקחת אוויר. לנוח. שינוי עבודה וסביבת עבודה.  
בלי קשר למה שאתה יכול לעשות במצב הנוכחי, השתדל לא לעבוד במשמרות לילה כל הזמן, לנסות למצוא עבודה פחות מזיקה. להתנתק מעבודה מדי פעם. לקחת דקה כדי לשתות מים ובו בזמן השתדל לנשום ולדאוג לעצמך במשהו. נסה לא לאכול משהו כבד לפני השינה, ללכת לישון כשהבטן אינה מלאה, למשל. ללמוד לנוח ולעזור לעצמך. אורח החיים היוגי. חשוב לשמור על אורח חיים מסודר וקבוע. להימנע מאוכל לקוי. לנוח. לא נכון לבנות רק על מנוחה בסופי שבוע.
לאדם צריכה להיות אמת מידה פנימית לגבי מה נכון ולא נכון לעשות ולהבין מהן ההשלכות של פעולות שהוא עושה ושל אורח חייו על כלל הגוף והנפש. לשאוף לאיזון ככל האפשר. החיים הם מכלול הוליסטי. וזו יוגה. לכל דבר יש מקום ותפקיד אך חשוב שנדע מהי המידה ומהו העיתוי.


תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.