דילוג לתוכן הראשי

התמסרות


התמסרות היא עמוד השדרה של הגישה היוגית לחיים.
בלעדיה קשה מאד ללמוד, לחוות וליישם יוגה.
התמסרות היא ההבנה וההטמעה שיש משהו בעולם שהוא גדול ממני,
שיש סיבות או נסיבות המצדיקות יציאה אל מחוץ למה שנוח, נעים
ומתאים לי לעשות.
דבר מה שהוא נכון ומדויק גם אם הוא ממש לא מסתדר עכשיו.

התמסרות היא היכולת לעשות ולתת מתוך ויתור והקרבה אמתיים
ותוך שאנו משלמים מחיר אישי על כך.
התמסרות קשורה לקושי ולעתים להסכמה לשאת בכאב את האבדן
של משהו ששיך לנו וייתכן ולעולם לא יהיה בחזקתנו יותר.
כשאין קושי ואין כאב זו לא ממש התמסרות, לעתים זו אפילו לא נתינה
או תרומה. תכופות העדר קושי משמעו רווח, פרי ישיר ומיידי
למדי לאותה נתינה. אז כמובן שלא מדובר בהתמסרות
כי אם במסחר, בעסקים.
התמסרות אינה בהכרח ויתור על תמורה, כי אם טיהור המניע.
עשייה מתוך הבנת הנחיצות, המחויבות, התפקיד האישי בעולם
ושאיפה למסירה של משהו מאתנו, כשהצפי התוצאתי אינו המאיץ
העיקרי לעשייה ולפעולה.

ויתור על זמן, על חומר, על זהות, על כבוד, על כוח, על מעמד,
על התענגות, על חוסן, על תחושה, על אמונה, על הרגל.
כשאדם מתחיל לתרגל יוגה הוא בוחר להתמסר.
גידול ילד כרוך בהתמסרות; למשך לא מעט שנים הילד הוא האלוהים
שלנו במובן הזה שהוא מרכז החיים, המחשבה והנתינה.
בחירה באמונה, באידאולוגיה, בדרך, בפילוסופיה גם היא כרוכה
בהתמסרות, בנתינה מתוך ויתור.
עבודה חינוכית וטיפולית, אם נעשית מתוך מקום פנימי נכון, קשורה אף
היא באופן מסוים בהתמסרות.

רובנו זקוקים לאובייקט התמסרות חיצוני שבהקשר אליו אנו מסכימים
להוריד את הראש, לחוש כי בנוכחותו אנו מוכנים לתת משהו מעצמנו,
יהיו שידייקו: מסכימים להמית משהו מעצמנו.
עם הזמן ישנה הפנמה של החוץ ונטיית ההתמסרות, גישת ההתמסרות
הופכת להיות חלק מהאופי והאישיות שלנו, גם אם מופעלת באופן סלקטיבי.
איננו מוכנים למסור את עצמנו בעבור כל דבר וכל אחד, לעתים אנו
מתבוננים ומשנים כיוון, מטים את נטיית ההתמסרות שלנו מנתיב לנתיב,
מאובייקט לאובייקט.

התמסרות של אדם לעצמו, לטובת הדבר הנכון לעשותו בעבור עצמו,
עשויה להיות ההתמסרות הגבוהה ביותר, אם נעשית בלא פגיעה באחר
ותוך כיבוד בחירות העבר, נסיבות החיים וטבע המציאות.
המצב הפנימי היוגי מכוון לטשטוש הגבולות שבין ההתמסרות לעצמי לבין
ההתמסרות לאחר וליצירתה הייחודית של אינטגרציה פנימית בין השתיים
כך שהאובייקט החיצוני (או האדם, או הדרך וכדומה) הם חלק ממני,
מופנמים בהוויה.


תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה