מהי יוגה כגישה לחיים?

תשובה לתלמידה בקורס מורים: 

היוגה אותה אני מלמד אינה ממוקדת בטכניקה ואינה תלויה בביצועו או באי ביצועו של אימון גופני או נשימתי זה או אחר (הללו הם רק עזרים טכניים ולא "יוגה" בעצמה, טכניקות הוראה המסייעות להעביר את המסר היוגי באמצעות חוויה חושית ישירה למי שעבורו המדיה  הגופנית זמינה, פתוחה, נהירה ואפשרית).

היוגה אותה למדתי ואותה אני מעביר לאחרים ממוקדת בגישה לחיים, אותה אנו מבקשים לאמץ ולקיים במהלך היום כולו, בחיים האישיים והמקצועיים. יוגה כפילוסופיה יישומית, פשוטה ובהירה, קרובה וממשית ולא שום דבר מסובך, לולייני, אוריינטלי, תיאולוגי וכדומה.

אני מבקש להציע  לתלמידיי לחשוב אחרת על המרכיבים הרגילים של החיים שלהם, על עצמם, על משפחתם, על מערכות היחסים שלהם, על העבודה שלהם, על אורח החיים שלהם, על המטרות המרכזיות המניעות אותם.

לנסות ולשנות במשהו את סיפור החיים אותו סיפרנו לעצמם עד היום, לעדכן במשהו את הנרטיב, להתבונן על מה שקרה וקורה תחת משקפיים אחרות, חדשות, חלופיות.

לחשוב, להסתכל ולשקול ברצינות לאמץ משהו, לקחת תחום או נושא, רעיון או גישה מכלל המושגים והרעיונות היוגיים ולהביא אותו אל החיים ממש. לחוש כיצד הוא חודר אל השגרה.

להביא משמע לתרגל, להתאמן. לנסות שוב ושוב באופן רציף ומתמשך, עד שתחווה מגמה של הגשמה ולו חלקית, עד שנחוש שאנו בכיוון של מימוש.

במידה וההתייצבות הנה במקום הפוך מזה שהיינו בו עד עתה (מבחינת ההרגל, הגישה, אורח החיים, החלומות וכדומה) והבחירה לנסות וליישם את המקום המעודכן אצלנו נראית מתאימה ונכונה הייתי ממליץ להמשיך ולנסות להתייצב, להשתרש, להתבסס, להעמיק. לנסות שוב ושוב, עוד ועוד. לקרב את המקום החדש אל החיים תוך מאמץ מסור ומושקע.

ההצלחה, מספרים לנו כתבי היוגה המבוססים על שנים ארוכות של התנסויות מסוג זה, בא תבוא.

אם בחרנו דרך אז אנחנו כנראה מעריכים שהיא יכולה לעזור לנו. 

לפיכך, שווה לנו להתאמן עוד ועוד ולא להתייאש.

ביצוע של טכניקות, בין אם תנוחות גופניות, מדיטציות וכדומה עשוי להועיל, לתרום לבריאות, לעזור לנו להרגיע את התודעה (את "הראש" ואת המחשבה) – אבל אין הוא העיקר. לביצוע מכני של אי אלו תרגילים וטקסים אין שום קשר לשינוי אישיותי. 

שינוי כזה תלוי אך ורק בהחלטה  הנחושה ובבחירה לעבוד, להתמודד ולהשקיע בשיפור עצמי.

הטכניקות רק יכולות לסייע אך לא לעשות במקומנו את העבודה. החשוב הוא הרצון לשנות ולהשתנות והנחרצות להביא את השינוי אל השדה האמתי, אל החיים הרגילים.

לא בכדי אין המון תלמידי יוגה, שיוגה היא עבורם כל מה שציינתי קודם. קל יותר לעשות תנוחות ומדיטציות, לאמץ חזות הודית ורוחנית. קשה יותר לקחת אחריות על עצמנו, על הגישה שלנו, החיים שלנו, המחשבה שלנו. אולם אלו המעזים לגעת, לשנות ולהשתנות מרוויחים בענק את התנועה אל עבר אותו שחרור, אל שקט נפשי פנימי המתקיים במידה זו או אחרת גם לנוכח תהפוכות החיים ואירועים נעימים פחות, קשים ואפילו נוראיים.

יוגה היא דרך משנה חיים, בעיני גם מצילה חיים. אישית חוויתי זאת במרוצת חיי האישיים, המשפחתיים והמקצועיים. היא מסוגלת להביא את מי שלוקח אותה ברצינות למקומות של שיפור ניכר במישורים מגוונים שגם הבריאות ורמת החיוניות כלולות בהם.

מקור החוסן הוא פנימי וכשיש בנו עצמה והבנה אנחנו יודעים ויכולים לפעול נכון, מדויק ואפקטיבי יותר, ברוח הדרך והחיים הטובים והמתאימים לנו, לתפקד בתוך מציאות דטרמיניסטית מופחתת בחירה תוך שאנו מוצאים בה את המשמעות המדברת אלינו ויוצרים בנו ועבור עצמנו ויקירינו את המרחב הבטוח והשליו.

בהצלחה לכולנו ומקווה שהשבתי!!