היוגה מכוונת אותנו לשים לב למנעד הרגשי שלנו; להשתדל לשמור על ביטוי רגשי (תגובתי) מתון, רגוע, מותאם, יציב, מאוזן. מעברים קיצוניים מדי כמו גם התרגשות יתרה ותכופה עשויים ליצור בנו ובסביבתנו אי שקט.
האימון הוא לנסות ולהתמיר רגשנות לרגישות וזאת ברצף ולאורך זמן.
רגשנות מתבטאת בתגובה מוחלטת וטוטאלית , בסימביוזה ארעית עם האדם
והאירוע.
רגשנות תכופות קשורה לעולמו הפנימי של הרגשן ופחות למפגש רגשי בריא עם
עולמו, צרכיו ותחושותיו של האחר. היא ביטוי של הצמדות גבוהה לרווח הישיר והעקיף
שמנעד רגשי גבוה יכול להעניק לנו.
רגשנות עשויה להתבטא באופן חיצוני וטקסי מובהק ואף בלתי מותאם ותכופות
היא תחומה בזמן, ארעית, ממנה עשוי להתחולל מעבר מהיר וחד למצב קיצוני אחר.
רגישות, לעומת זאת הינה היכולת האמיתית להבין את האחר, את מצבו,
מגבלותיו והאפשרויות העומדות בפניו.
תגובה רגישה היא תגובה מאוזנת, מוגבלת, מוכלת ע"י עצמנו ,מדודה,
יותר אובייקטיבית וניטראלית ואין בה את ההצמדות לפירות שדרמה רגשנית טובה יכולה להעניק
לנו.
אפשר להבין רגישות כמפגש הדדי
בין שני עולמות פנימיים-רגשיים שישי בו מידה של עומק והיא בדרך כלל אינה כרוכה
בביטוי חיצוני וטקסי יוצא דופן.
רגישות היא תכונה המתקיימת בנו ברציפות ולאורך זמן.
יוגה, כאמור, כאומנות האמצע והאיזון מכוונת אותנו לפיתוח רגישות ולמיתון
רגשנות, לקידום אובייקטיביות ו לא מעורבות יתר, לשמירה על מידה של מרחק ולא ליצירת סימביוזה צפופה מדי, שאינה מאפשרת לנו לעזור
לעצמנו ולאחרים.
תגובות
ענת ח.
כן אני מאוד עם המאמר , כי יוגה דבר שמביא הנאה ושקט והרגעה , כמו ההחצנה מה שיש בפנים מוצאים אותו דרך יוגה .
היא באמת קשורה לתחום הרגשי שלנו עם עצמנו ועם האחרים .