מגוון רחב של צרכים, רצונות, משמעויות, דעות ושאיפות החייבות להתקיים
זו לצד זו בשלום, בסדר ובהרמוניה בתוך עצמנו, בקהילה, במדינה ובעולם.
אתיקה מגדירה את הגבולות, מציבה בבירור את תמרורי העצור שבעצם
הימצאם, מכוונים אל הנתיבים היוגיים ומאפשרים מרחב עצום של פעולות
ספונטנית ושל הכרעות יצירתיות.
היוגה כתרבות של הוויה וגישה מציעה
אתיקה שיש בה חוץ ופנים.
לצד המלצות להתנהגות כלפי אחרים, קוראת היוגה להעמיק אל תוך עצמנו
ולהשתדל להפוך ויסות ויכולת שליטה עצמית לבחירה ערכית, הומניסטית
ועקרונית.
מהמאפיינים הייחודיים של היוגה, בהשוואה לאסכולות חינוכיות וטיפוליות
מודרניות הם הגבולות הערכיים הברורים שהיא מציבה - זה לא!, לכך אין
צידוק מכל סוג ואני עושה כל מאמץ כדי להימנע ממה שנטלתי על עצמי.
חריגה מהמסגרת האתית אינה (רק) סוגיה מוסרית טהורה כי אם, לא פחות
מכך, פעולה לעומתית של האדם כלפי עצמו, הפוגעת בהשקטת והרגעת
האישיות, בהשגת מצב של יוגה.
האתיקה של היוגה מנחה אותנו להימנע מחמש התנהגויות שהן ביסודן גישות
פנימיות, המתורגמות בהמשך למעשים בפועל:
אלימות - פגיעה פיסית ומנטאלית בעצמי ובאחר בזדון, מתוך ידיעה שמעשיי
יסבו נזק וסבל.
רמייה - סילוף האמת הידועה והברורה לי (היוגים מציעים: לתאר במדויק את
העובדות לאשורן ולא להיכנס לפרשנויות, לכביסות מילוליות ולהסוואות).
גניבה - נטילת דבר מה השייך לאחר ללא הסכמתו לרבות חפץ, ידע, רעיון.
תאווה - דחף שאינו ניתן לעידון להשגת דבר מה תוך תחושה שאי אפשר
לקבל את אי מימושו (נטייה לאובססיביות וכפייתיות).
חמדנות - צבירת ממון ורכוש לשם אגירה, ראווה או פיצוי, שלא למטרת
קיומם הסביר של החיים והבטחתם.
הניסיון לשלב את האתיקה של היוגה
בחיים הרגילים הוא אימון קשה ביותר,
מבחינות רבות כמעט בלתי אפשרי.
אולם ההשתדלות הרציפה לבסס את האתיקה היוגית בשגרה הינה תרופה
מוכחת ויעילה למצוקות הנפש, כזו שביכולתה להאט ואף לעצור את המעגל
האינסופי שאנו נעים בו הלוך ושוב ולהביאנו אל חוויה פנימית נינוחה,
נעימה וממצה שבליבה שינוי אישיותי.
תגובות