דילוג לתוכן הראשי

שילוב טכניקה יוגית בכיתת בית ספר יסודי


אירה כהן, מחנכת כיתה ב'

שילוב תנועה, נשימה מודעת, הרפיה מדיטציה או דמיון מודרך אינם זרים לתלמידיי, היות והם רגילים שבמהלך השיעורים או בתחילתם אני משלבת אותם להרגעה, התכוננות ולמטרות נוספות. מניסיוני כמטפלת בשיטת אלבאום אני יכולה לראות את השפעת התרגילים השונים כמו: הצלבות, גדילה, כוח רצון, קפיצות, תרגילי קואורדינציה שונים בשילוב נשימה מודעת, הרפיה ומדיטציה. הללו משפיעים על תפקוד התלמידים הן בתווך הקצר והן בתווך הארוך וכן משרים בכיתה אווירה נעימה  של רוגע. בנוסף לתרגילים השונים בצירוף הנשימה וההרפיות  מטרות מגוונות נוספות היות  והם יוצרים שילובים בין המוח- גוף, נפש/רגש. בין השאר הם משפיעים ומשפרים תפקודי למידה  שונים כמו: כתיבה, התמצאות והתארגנות על הדף ובמרחב, מועילים במצבים של חוסר שקט רגשי, קושי בקשב וריכוז , היפראקטיביות ועוד.                                             
כאשר בחרתי ללמוד את הקורס הנוכחי כמובן קיוויתי שאוכל להוסיף כלים נוספים שיועילו גם לי וגם לתלמידי, כי אני רואה במהלך הזמן שגם הילדים לומדים להשתמש בכלים השונים ולכן אני שמחה לחשוף בפניהם דברים נוספים שעשויים ללוות אותם בהמשך חייהם.  לכן כבר אחרי השיעור הראשון של יוגה התחלתי לתרגל איתם את התרגילים השונים שלמדנו בקורס. כל פעם אני מוסיפה תרגיל נוסף, רוב הילדים התחברו מיד ומשתפים פעולה. גם הילדים שמתקשים לעמוד במקום אחד ולתרגל מצטרפים בישיבה, כמובן אני מאפשרת זאת ויפה לראות כיצד לאט לאט הם מתקרבים ומצטרפים לכולם. את ההשפעה של התרגילים ניתן לראות מידית באופן תיפקודם בשיעור, יותר ריכוז, הקשבה, השתתפות. גם בהמשך היום במהלך השיעורים כאשר ילדים מאבדים ריכוז ואני חשה חוסר שקט אנו עוצרים לרגע מבצעים תרגיל + נשימות וממשיכים, ואכן זה אוסף ומחזיר אותם חזרה.  אני רוצה לשתף ולספר שלפני שהתחלתי לתרגל עם הילדים את תרגילי היוגה היה לי חשוב שיבינו את חשיבות הדבר, לכן סיפרתי להם שיש לי שעורי בית ושהם יכולים לעזור לי להכין אותם. היות והם ילדים צעירים זה גרם להם לצחוק ועורר את סקרנותם, הם התחילו לשאול שאלות, מה אני לומדת בכלל, מה פתאום אני צריכה להכין שעורי בית? סיפרתי להם על הקורס ועל חשיבותו, הם הקשיבו בקשב רב.  ואמרתי שאם נתמיד לבצע את התרגילים השונים הם ישפיעו על גופינו, על רגשותינו ועל התנהגותנו - נרגיש טוב יותר, נוכל להרגיע את עצמינו לקראת השיעורים, אחרי ההפסקות או כשאנו כועסים,עצובים או עייפים, והבטחתי להם שאספר עוד בהמשך. אכן אני מתכוונת לספר להם יותר  בהתאם ליכולת  ההבנה שלהם בגילם הצעיר. עוד רציתי לשתף שבאופן אישי התחברתי מאוד לתרגיל ה"גלגל". היות ואני רואה בו תרגיל חשוב המכוון לאיזון בין  פתיחות, נוכחות, לקיחת נשימה, לקיחת מקום-  לבין-  שחרור , התמסרות, אי הצמדות, ענווה וויתור. את התרגיל הזה עדיין לא תרגלתי עם הילדים כי אני רוצה להכיר אותו טוב יותר לתרגל אותו במהלך השבוע בעצמי ורק אחר כך עם תלמידיי. מודה לך טל על הידע החשוב שחשפת בפני בהקשר לתפיסת העולם ודרך החיים של היוגה.















תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.