דילוג לתוכן הראשי

מחויבות, בחירה ועבודה

מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה



עבודה איננה דבר שאנו אוהבים בדרך כלל והתחושה היא שמישהו כפה עלינו לבצע אותה ושהיא משהו שאיננו רוצים ושמחים לבצע אך אנו חייבים.
אנו מאד סלקטיביים ובררניים. בעבר, אנשים התמידו במשרותיהם למשך שנים רבות ואילו כיום הניידות התעסוקתית גבוהה מאד ואנשים נוטים להחליף עבודות מדי כמה שנים. המחויבות וההתמסרות למקום זה או אחר אינה ממאפייני הזמן. אנו מחפשים אחר שכר גבוה יותר, תנאים טובים יותר וגם כשאנחנו עובדים אנחנו ממשיכים ומחפשים עוד ועוד.
לפיכך הגישה היוגית לעבודה, הכוללת מחויבות והתמסרות ללא כל קשר לתמורה, לכל דבר אותו אנו עושים, איננה חלק מההוויה שלנו.
אנו מבקשים שהעבודה תהיה תמיד בהתאם להעדפה שלנו, אנו שומרים לעצמנו תמיד את הזכות לבחור ולשנות. זוהי איננה הגישה הנכונה.
בחיים יש אי אלו אמיתות, אי אלו חוקים והחיים מתנהלים לפיהם.
השמש זורחת בשעה מסוימת, עונות השנה מתחלפות בהתאם למועדן, האדם גדל והופך להיות לדמות מסוימת והרצונות שלנו לא תמיד משפיעות ומתקיימות. לפיכך מוצע למתן אותן.

ההשתתפות במה שיש, במה שקיים היא התשובה. כל מה שמגיע אליך וניצב בפניך בתצורתו הטבעית הוא חשוב. לא כדאי שנשקע בחלומות ובדמיונות בגלל שהעולם גדול מאתנו והוא מתנהל ומתקיים בהתאם למאפייניו ולרצונות שלנו אין תמיד מקום במבנה הזה.
אם אתה רעב, צלחת האוכל שם – אכול. אל תכנס לדקויות ולהנחות שהאוכל היה צריך להיות מבושל כך או אחרת או התפריט היה צריך להיות  שונה. אם נתחיל לרדוף אחרי ההעדפות שלנו אין לכך סוף ואנו נרצה לשנות דברים רבים בחיינו ובסביבתנו אך אין ביכולתנו לעשות כך, אין זה אפשרי. איך אנו יכולים לשנות את כל העולם? אנו צריכים להתאים את עצמנו אל העולם. אנו לא חשובים וחזקים מספיק בכדי לחולל שינויים משמעותיים.
יש לנו את הזמן ואת הסידור שלנו לעשייה ולעבודה ואם איננו פועלים אנו עלולים לפגוע באחרים ובסדר הטבעי של הדברים. יש לנו אחריות ומחויבות, איננו אדוני העולם.
קשה לנו לקבל ולפעול ברוח זו. אנו רוצים לנהל את העולם, אנו רוצים דברים שאנו אוהבים, אנו משתעממים בקלות, המחשבה שלנו פועלת מאד מהר ואנו מחפשים עוד כסף שאולי קיים בעבודה אחרת. אפשר לשנות עבודות אך זה לא תמיד המפתח לאושר ואתה ממשיך ומחפש עוד ועוד.
לשבת ולהתחייב זה לא דבר שאנו בדרך כלל עושים לא בעבודה וגם לא בחיי הנישואין. אנו תמיד מחפשים דבר מה טוב יותר, שנראה טוב יותר וכו' תוך שאנו מתנכרים למה שקיים, ליש. הנאמנות והאמונה חסרות וזה חבל.
לחיים יש את ההיגיון שלהם והם פועלים ומתקיימים בהתאם למבנה שלהם. אנו חייבים להבין את ההיגיון להשתלב ולא לדרוש כל הזמן. לתובענות שלנו אין משמעות. אנו חייבים להבין את התמונה הכוללת והרחבה, את המבנה ואת האופי של ההוויה.

אם כך הרעיון היוגי הזה של עשייה ממוקדת במחויבות תוך העדר התלות בתוצאה היא רעיון חשוב. אך לא אחת קורה שברגע שאנו ניצבים בלב החיים אנו נלחצים ומתעצבנים.


בתחומים רבים הרצינות, הכנות והמחויבות אינן מורגשות. יוגה נעדרת. אנו תמיד מחפשים משהו שיתרחש בעתיד, משהו גדול בעוד שבמציאות הרגע הזה בו אנו נמצאים כעת הוא העתיד. זוהי המציאות. אך איננו יכולים לחשוב בדרך זו. אנו חושבים על הלא נודע.

(תורגם בהרשאה מתוך המגזין Yoga and Total Health, בהוצאת היוגה אינסטיטיוט, מומביי, הודו 03.2016)

תגובות

Unknown אמר/ה…
דאולת גוארנה
בימינו כולנו מחפשים את הפתרון הקל והמהיר לכל דבר ,לא רוצים להשקיע ולהתחייב .גם אנחנו שואפים למשכורת גבוהה יותר שיהיה יותר כסף ואם בעבודה מסויימת אני לא משיג את זה אז אני מחליף עבודה וכו' יתר על כן התנאים לשינוי היום קלים יותר. אפילו בחיי הנישואים שלנו אנחנו רואים עלייה באחוזי הגירושים כי בני הזוג לא מוכנים להשקיע בלפתור את הבעיה והפתרון הקל זה להיפרד, ואני נגד זה בכל משבר ובכל בעיה צריך לפתור אותה מהשורש ולא לברוח אלא להתמודד ולהתחזק מהחוויה בין אם היא מזעזעת או טובה
טל רביד אמר/ה…
מאד מסכים כתבת נפלא זו גם דעתי לגבי כל הנושאים שהעלית
‏אנונימי אמר/ה…
אנו נמצאים בעולם הקידמה בו מאוד מהירה. טבע האדם הוא סקרנות, חדשנות, שינוי כל פיסת מידע הקשורה לעתיד טוב יותר. תכונות אילו לדעתי חשובות מאוד. אך צריך ללמוד להתמודד עם בעיות ולמצוא להן פיתרון ולא ללכת לדרך הקלה. לדוגמא כמו נאמר בטקסט: גירושים. (אורלי- פסגה נהריה).
טל רביד אמר/ה…
איזון. דרך האמצע, זו דרך היוגה
‏שחאדה בדריה אמר/ה…
אנחנו בני אדם ושואפים תמיד להיות הכי טובים , עובדים עם הלחץ , והקושי שאנו נתקלים בו אם בעבודה או בבית או ... ולכל דבר יש החסרון לעומת היתרון כן יש לחץ וכעס ועבודה קשה ולא מרגישים בעצמנו לפעמים לעומת משפרים או מרוחים המצב הכלכלי שלנו בגלל זה צריך לעשות קצת מחשבה עם עצמנו מה שווה ביותר לנו ולבחור לעצמנו מה כדאי ומה לא , למה אנחנו יכולים לוותר ולעזור לאחר בגלל שנוכל להתמודד עם החיים , ואם השתמשנו ביוגה שלנו שהיא כלי להרגעה ואיזון עם עצמנו ועם האחרים , שהיא דרך האמצע .

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.