דילוג לתוכן הראשי

כיצד עושים יוגה?

יוגה היא השקטה, הרגעה, עידון ועד הדממה של הקומפלקס האישיותי (הכולל את האגו, התודעה, הרגשות, הנטיות, האופי, הזיכרונות, הרשמים והחוויות מן העבר, החושים ואנרגיית החיים).
השאלה היא – כיצד?
המורים היוגים מציעים שפע של טכניקות ושיטות, שאימוץ אחת או יותר מהן צפויה לפתח בנו את הרגיעה והשלווה.

החלטה ובחירה ללכת בדרך היוגה.
זהו שלב קריטי בו אנו חושבים שאחרי שניסינו דרכים רבות ואחרות או מכל סיבה אחרת, יוגה היא הכיוון שלנו.
להחלטה זו יש ערך רב והיא משמעותית ביותר.
היא פותחת אותנו אל הרצון ללמוד, להכיר ומציתה תהליך שבמרכזו ההסכמה להיות תלמיד, להתמסר אל הדרך (כלומר אל תכליתה כמו גם אל אחת או יותר מהטכניקות המסייעות לפגוש אותה).

התמקדות במחויבות האישית, בדרך, בנתיב, בתפקיד.
הדרך האישית שלנו היא זו שמחזיקה, שומרת, מאזנת ומקיימת. יש לנו תפקידים הנגזרים ממנה.
לפי גישת היוגה אנו צריכים לפעול בכפוף להיררכיית המחויבויות (מחויבות כלפי עצמי, מחויבות כלפי המשפחה, מחויבות כלפי העבודה, מחויבות כלפי הקהילה, מחויבות כלפי המדינה, מחויבות כלפי האנושות וכך הלאה).
המורים היוגים מציעים למתן ציפיות מאחרים ולהתרכז במה שאנו צריכים ומסוגלים לעשות, בחלק שלי, בתפקיד שלי וזאת מבלי לצפות לתמורה חומרית ישירה או מיידית. לעשות לשם עשייה, מכוח המחויבות והתפקיד אותו הסכמנו לקבל או שהוא פועל יוצא של בחירות אחרות שעשינו ובלי תלות וקשר במה שאחרים עושים, חושבים או אומרים.
היוגה מציעה מתווה אתי ברור המסייע לנו לבחון את עצמנו, האם הדרך שלנו היא אכן מה שאנו חושבים? האם בהליכתנו בה איננו פוגעים באחרים או בעצמנו?, סוגיות שהתלמיד נקרא לשקול בסיוע הדרכה או במידה והוא מסוגל לכך, תוך בחינה עצמית. היוגים אומרים שהסביבה כמו גם כל התחנות שעל רצף מסע החיים, הן מורות ומדריכות המסייעות לנו כל העת לבדוק את עצמנו.
ההתמסרות למחויבויות האישיות, ללא תלות בפירות הפעולה נחשבת ע"י היוגים כעשייה נכונה, האופן המתאים ביותר להתנהלות בעולם. פעולה זו אינה מייצרת השלכות-קארמה, שכן אין לה כל כוונה, לא להיטיב ולא להרע. היא מדויקת וממוקדת, קשורה אך ורק למה ש"נכון" לעשות בסיטואציה מסוימת ("נכון", כאמור, אינו בהכרח ה"נעים" או ה"מתאים").
היוגים מציעים אמת מידה לבחינת פעולותינו (בעדיפות להפעלת שיקול דעת הגיוני לפני ביצוע פעולה ובמקרה שלא כך קרה, כאמצעי לאומדן פעולה אחרי שכבר בוצעה): האם הפעולה התבצעה תחת השפעת חמשת מחוללי הסבל המוזכרים כחלק מהתופעות המאפיינות את החיים שלנו ?
התופעות הן: ידיעה שגויה, תחושת "אני" מוגזמת-אגו לא מעובד, משיכה, שנאה והתנגדות לשינוי.
אם אנחנו חשים שיש בנו משהו מן התחושות הללו לפני ובזמן ביצוע הפעולה, ההכוונה היוגית הוא להימנע לחלוטין מאותה פעולה או לא לחזור עליה שנית.

אימון יציב, ורציף ואי הצמדות.
אימון הוא המאמץ הקבוע להתבסס בדרך היוגה. האימון מחייב התמדה רבה, רצון ללמוד ולקבל, נחישות  ועצמה אל מול קשיים וההתנגדויות והסכמה לשאת בתוצאות של השינוי המשמעותי שכרוך בלהפך לתלמיד יוגה.
למעשה, טכניקה בסיסית זו שהיא יסודית וחשובה לכל תלמיד יוגה, מציעה לנו להתמסר באופן רציף, להתמיד, להתאמן שוב ושוב בשילוב השיטות היוגיות בחיינו הרגילות. לנסות לפעול תוך הכרה בקיומן, כחלופה לדפוס המחשבתי וההתנהגותי שהכרנו עד כה. לחפש הזדמנויות כדי לבחון ולהתנסות בהן ולעשות זאת שוב ושוב.
אי הצמדות: פיתוח תודעת מתבונן, שמירת מרחק מנטלי מסוים ביני לבין ההתרחשויות שאני מעורב בהן, כצופה בסרט חיי מתוך מושב הקולנוע או בישיבה על קרחון. הטכניקה הזו היא מטעה מעט ומורכבת משום שהיא יכולה לכאורה לפתח בנו באופן שגוי נטייה הימנעותית, אך הכוונה כאן היא לעשייה תורמת ומעורבת בכל סוגיות החיים, אך תוך שמירת מרחק מנטלי, פנימי שמאפשר מידה של אובייקטיביות והתבוננות עצמית כנה ככל האפשר.

התייצבות בהופכי, לימוד עצמי וטיפוח אמונה  
התייצבות בהופכי הנה סוג של אימון שבמרכזו ההחלטה לעשות ההפך בדיוק ממה שאני אוהב, רגיל או מעדיף. זה יכול להתחיל מבחירה פשוטה כמו: אוהב קפה? לא אשתה לשבוע, צופה בטלוויזיה עד חצות? השבוע אצפה רק עד 22 – ועד: אני רגיל לצעוק כשחונים לי בחניה? לא אגיב שבוע, אני תמיד מגיבה כזעם כשהילד שלי מקבל ציון רע? בחודש הקרוב אנסה לשלוט בתגובה שלי. ההנחה היא שהאימון הזה יהפוך את הבחירה ההתנהגותית למשהו פנימי יותר, פחות תלוי בהחלטה ובמאמץ להתאפק ויותר למשהו טבעי ומבוסס. ובכך יסייע לשינוי עמוק.

לימוד עצמי:  שימוש באירועי החיים כבית ספר, כהשתלמות רציפה שאנו משתתפים בה. הסכמה לעצור באופן קבוע כדי לחשוב, להסתכל על עצמנו, להסכים לראות את הטעויות והמגרעות שלי.
כלי עזר ליישום טכניקה זו הנו עיון וקריאה בספרות הגותית יוגית.
להגות היוגית מיוחס ערך רב וההנחה היא שביכולתה לשקף לנו את עצמנו בכל פעם באופן אחר. הכוונה כאן היא לקריאה יחפה ורציפה, ללא תיווך פרשני, אלא כמסע אישי קבוע בסיוע הטקסטים.

טיפוח אמונה: אמונה כיסוד אישיותי היא טכניקה המוצעת ביוגה למי שמבקש, רוצה ויכול לאמצה. אמונה כערך. אמונה כביטוי ליכולת הרפיה וההבנה שלא הכול תלוי בנו, שיש התרחשויות שהן מחוץ לשליטתנו ושחיינו יכולים להיות שלמים גם עם שליטה לא מוחלטת באחרים ובהתרחשויות.
אמונה במי ובמה? באלוהים, שהוא לפי היוגה דוגמא ומופת לנשמה החפה מכל חסרון אנושי, מושלמת לחלוטין, בשונה מאתנו, כל בני האדם, או אמונה בכל ערך, דרך, מדריך או אדם. היות והאלוהים של היוגה הוא הדמות האנושית האידיאלית, היוגי המושלם, המורה של המורים, קל יותר להאמין בו. אמונה בו משמעותה אמונה בערכים היוגיים שהוא מייצג (בעיקר: אי הצמדות, אי אלימות, העדר העדפה-אובייקטיביות, פעולה נטולת זיקה לפירותיה, התנזרות מחומריות ומתלות בפיסיות ועוד).
האלוהות היוגי היא דוגמא למושלמות אנושית והאמונה בה היא עדות לרצון לקיים משהו מתכונות אלו בחיינו שלנו, להכרה שזה ניתן ולו חלקית. האלוהים של היוגה איננו כוח בורא, מעצב, מעניש או מיטיב.

שמונת השלבים
המורים היוגה מציעים דרך  בת שמונה שלבים. טכניקה זו היא הטכניקה המקובלת יותר כיום בקרב תלמידים.

 אתיקה: בין אדם לבין חברו ובין אדם לבין עצמו. חמש הכוונות להימנעות תמידית: אלימות, שקר, גניבה, השתוקקות וחמדנות. יישומים הכרחיים:  חמש הכוונות לביצוע מעת לעת: ניקיון פנימי וחיצוני, שביעות רצון, התייצבות בהופכי, לימוד עצמי ואמונה בנשגבות. תנוחה: התחום המקובל כיום כמבטא "יוגה". תנוחה יציבה ונוחה. ביו-אנרגיה: התבוננות ושליטה באנרגיית החיים. התנתקות ממושאי החושים: הפנייה פנימה של חושים שבדרך כלל אנו מפנים אל ביטויים  מוחשיים (האזנה לקול הפנימי במקום לצליל החיצוני, ראייה פנימית וכדומה). ריכוז: היכולת להתמקד בדבר מה במשך זמן תחום ולהכירו כפי שהוא. מדיטציה: היכולת להתמקד בדבר מה למשך זמן ארוך. 
     תודעת על: היכולת הרציפה לחיות במצב של השקטה, כלומר: להתבונן באירועים, אנשים, חפצים ועוד תוך הדממה מוחלטת של האישיות על שלל מרכיביה הסובייקטיביים והשיפוטיים זאת לצורך הבחנה במהות, שהיא מתבוננת ובלתי תלויה, טהורה וזכה.  מצב זה אינו מצב שמילים יכולות להסביר במדויק ולפיכך תיאורו הוא טכני בלבד. למיטב ידיעתי לא קיימת אמת מידה אובייקטיבית להערכת מצב זה או לאומדן מצבם של תלמידי יוגה שהגיעו לכאורה לשלב הגשמה זה.

טיפוח רציף של יכולת הבחנה, חוכמה יוגית
היוגים מבחינים בין המהות, הפנימיות, האמת החבויה, לבין הנראות והחיצוניות.
אנו חיים בעולם של שיווק, פרסום ותדמיות, שלא אחת אינן מייצגות את המציאות האמתית נאמנה, אלא רק עוטפות אותה בכסויות שונות (כסות של זהות, מגדר, חזות, מעמד וכדומה).
יוגה הנה פילוסופיה יישומית דואליסטית המבחינה במפורש בין חומר לבין מהות.
לפי היוגה מלבד המהות הפנימית של כל אדם (שיש לה שמות שונים: נשמה, רוח ועוד) שהינה יציבה, בלתי מזוהה, קבועה ותמיד נוכחת, כל שאר התופעות בעולם הן תופעות ברות חלוף המתאפיינות בהשתנות קבועה. כך הוא הגוף, כך הן הרגשות, כך הן מערכות היחסים שלנו, כך היא האישיות שלנו. כל מה שאנו  תופסים כ"אני" משתנה ועוד ישתנה. זוהי הבנה כואבת, אך אם נרשה עצמנו להסתכל באומץ נבחין שאכן הדבר כך.
לפי היוגים כל ידע הקשור לעולם החומרי הוא ידע חלקי, זמני ולא שלם וזאת בהשוואה לידע הנוגע למהות. למשל: מה שאנו יודעים כיום הוא שונה ממה שידענו בעבר לגבי דברים ונושאים מגוונים. מעת לעת מתברר ידע מחקרי הסותר ידע מחקרי אחר ושבוודאי יסתור ידע שעוד לא התגלה.
המורים היוגים מלמדים כי יכולת ההבחנה המתפתחת באמצעות אימון רציף וקבוע מסייעת לנו.
היא מרגיעה אותנו ומשקיטה את הנפש בהביננו שכל אירועי החיים הם פועל יוצא של מחזוריות ומבנה חומרי הידוע מראש (היוגים מחלקים את עולם החומר לשלושה מאפיינים אנרגטיים: טוהר, תנועתיות, וכהות) הפועל ומפעיל אותנו בשילוב עם השלכות מעשינו בעבר שהשפעתן לעולם נפרעת. התרחשויות החיים אינן הדבר היחיד המהווה "אותנו" בעולם. קיומנו בעולם אינו רק תמצית סיפור החיים האישי. הוא גדול יותר מסך כל האירועים.
כשהבנה זו מחלחלת קל יותר לשאת בקשיים ובמערבולות היומיום.

יסוד עקרוני ובסיסי מחבר בין טכניקות היוגה השונות,  שכמה מהן הובאו כאן: אימון. אימון רציף ומתמיד בניסיון להסתכל על העולם מבעד לעדשה השונה שמציעה לנו היוגה תוך ניסיון לראות את אירועי החיים המתרחשים לידנו, דרכנו ובנו – כהזדמנויות לאימון, לימוד עצמי, התפתחות והתקדמות.

תגובות

פרח אמר/ה…
כיצד עושים יוגה?
תמיד תהיתי כיצד אנשים מצליחים להתמיד בתהליך שעבורי הוא ההפך הגמור ממני.. התנתקות.. התמסרות לתהליך ..אי היצמדות תוך כדי ניסיון לשמור מרחק ביני לבין האירועים איתם אני מתמודדת בשגרת חיי.. ואכן החלטתי ברגע מסוים כי אני חייבת לעשות את ההיפך ממה שאני אוהבת, לנסות ולנתק עצמי מן היום יום והמחשבה ולהתמסר לתהליך היוגה במטרה להגיע לשקט פנימי בדרך חדשה עבורי.
‏אנונימי אמר/ה…
כיצד עושים יוגה?
ביוגה עבורי יש ניגוד לדרך שבה אני חייה, המתח המלווה לעיתים את שיגרת חיי, לפעמים הקושי לנשום ומועקות המטרידות אותי, הביאו אותי לחשוב כי אני צריכה לנסות להביא את עצמי לשקט ורגיעה בדרך שאני לא מכירה וזה ביוגה. אירית דניאל
טל רביד אמר/ה…
תגובות מעט קשות ומעט כואבות. מאחל לכולנו שיהיה לנו האומץ ותהיה היכולת לשינוי כיוון מתמיד למרות גלי המתח וההישגיות. מקווה שהלימוד המשותף ייתן לנו מעט כוח וכלים לעשות זאת. הלוואי שנצליח!!!
‏מונא אסלאן אמר/ה…
אני לאחר הקורס הנפלא עם טל אנסה ליישם את מה שלמדתי בקורס על איזון נפשי , רוגע , התנתקות ונטרול כוחות שליליים , מחשבות חיוביות , למרות הלחץ והכאב בשגרת חיינו , מקווה שאצליח .
‏שחאדה בדריה אמר/ה…
שחאדה בדריה
עכשיו אני מקשרת כל דבר ביוגה דבר שלא היה לי , הייתי רואה ביוגה דבר אחד ויחיד !!! עם טל למדתי זויות אחרות ושיטות שונות ז"א התפיסה שלי השתנתה לגמרי , איך לקשר בין הדברים , איך להוציא הרגשות שלי , איך מחברת את הנפש למצבים שונים , איך לעשות איזון , להשתמש בכלים, כל מנה ..... מודה לך טל .

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.