דילוג לתוכן הראשי

יוגה, חמלה והחלמה

בריאות אינה העדרה של מחלה כי אם היכולת לחיות חיים בעלי משמעות למרות קשיים רפואיים



ליוגה עוצמה אדירה ויכולת מובהקת ומוכחת לסייע בתהליכי החלמה וריפוי. ההגדרה המעודכנת של איגוד הבריאות העולמי לפיה בריאות הנה "מציאות של רווחה גופנית, מנטלית וחברתית המאפשרת לנו לקיים חיים קהילתיים וכלכליים פרודוקטיביים – ואינה רק העדרן של מחלה או מגבלה" תואמת את התפיסה היוגית ומציירת את מושג ההחלמה בצבעים היכולים להתבטא בחייהם של רבים.
החלמה, מה טבעה? אנו עורגים להיעלמותה המוחלטת של מחלה, הפרעה או בעיה אולם זו אינה תמיד יכולה להימחק כלא הייתה ומשהו ממנה עשוי להיוותר בנו. במצב זה הכמיהה היא לצמצם את העצימות, את מידת ההשפעה שיש למחלה על החיים שלנו. אנו מבקשים ללמוד לחיות עם הקשיים שלנו בדו-קיום, לא לתת להם להשתלט עלינו לחלוטין, מבקשים למנוע מהם להגדיר את מי שאנחנו. פעמים רבות שאיפתנו היא לא לסבול, להפחית כאב, לקיים את אורח החיים שאנו מבקשים לעצמנו כאילו היינו בלעדיה. לא אחת אנו רק מייחלים לעוד זמן. חמלה היא התנועה הרציפה המקדמת אותנו אל עבר המטרות המגוונות והמותאמות שלנו וכלולים בה המידה הנכונה של השלמה, מאמץ, ויתור, תקווה ואמונה.
מתמודדים רבים עם מחלות וקשיים עושים מאמצים כנים וכבירים על מנת להחלים ואינם תמיד מצליחים אולם במקביל הם מעצבים לעצמם חיים שבלבם אהבה, משמעות וטעם. החלמה היא בהחלט מנת חלקם.
במקרים אחרים מוזזות הצידה מחלות גוף ונפש, תכופות מנוטרלות מסימפטומים, לעתים נעלמות כלא היו ומושג ריפוי מוחלט. ההבראה עשויה להיות פרי מאמצים אך היא אינה תמיד נגזרת של השקעה רבה או של פעולות נכונות במיוחד, ייתכן ומדובר בגורל ובמזל. החלמה אינה בהכרח מנת חלקם של מי שנפגעו ושכחו, שבו למקום מעורר הסבל בו היו טרום מחלתם. ייתכן כי חיים נטולי חיים אינם תמיד אנדרטה לבריאות.

יוגה אינה טיפול בדיד לבעיה ספציפית, כי אם גישה כוללנית והוליסטית המביאה עם יישומה
ואימוצה אל אורח החיים שלנו, לשיפור ולהחלמה.
תרומתה של היוגה אינה רק בהצעתם של מרשמים לביצוע טכני של תנועות, התאמות תזונתיות, תרגילי נשימה וכדומה כי אם בהזמנה לעצור ולשנות גישה, להסכים לחמול על עצמנו ולהחלים בכלל ההיבטים המהווים את תמהיל החיים שיש בהם גוף, נפש ומהות; פוטנציאל אדיר של נועם ובריאות.





תגובות

‏אנונימי אמר/ה…
אנו מבקשים שחיינו יהיו ללא סבל, להעלים למעשה את המחלה כליל, אך עלינו לזכור כי הפרעה או בעיה מסויימת לא תמיד יכולה להימחק כלא הייתה ולכן רצוי שנגיע למצב בו תהיה לנו מידה נכונה של השלמה, תקווה ואמונה. אורטל שטרית.
איילת חן אמסלם אמר/ה…
השבוע לצערי נקלעתי למצב לא נעים כלל כאשר עברתי תאונת דרכים.
בעזרת היוגה מצליחה להרגיע עצמי. הצלחתי לתרגל מעט ממה שזכרתי באימון במפגש ההשתלמות האחרון.
נוכחתי לדעת כפי שנכתב במאמר כי היוגה סייעה לי באופן אישי בהתמודדות עם הטראומה שהגוף עבר. תרגלתי תרגילי נשימה רבים שהקלו מאוד.
מבחינתי התאונה אף היתה מקום של לעצור, להרפות ולשנות גישה בחיים. לפני כן התקשיתי לוותר לעצמי במטלות החיים התובעניות, ודרשתי מעצמי הרבה.
הורדתי הילוך בעל כורחי.
הרבה תודה ליוגה. שיהיו רק בשורות טובות.
alfabrain22 אמר/ה…
תודה רבה
מעניין מאוד
האמת שאני ממליצה מאוד על טיפול באמצעות נוירופידבק

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.