דילוג לתוכן הראשי

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית


היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות.
אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות.
אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות.
הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה.


מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי:

החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה היוגית לחיים הינם:                                                                                        
·        אי היצמדות-אובייקטיביות.
·        מודעות ותשומת לב כנה ככל האפשר למניעים כמו גם לרגשות ולצרכים המובילים את פעולותינו בעולם מתוך שאיפה לקיים כמה שיותר פעולות שאינן יוצרות השלכות לסוגיהן (קארמה), כלומר פעולות שאינן שחורות ואינן לבנות. התחשבות בהיררכיית המחויבויות המציבה את האחריות לאיזון האישי בראש סדר העדיפויות של הפרט.
·        הבנת והטמעת עיקרון הככות suchness)).    
·        התמרת רגשנות ברגישות וניסיון מתמיד לפעול בעדינות וברגישות 
·        שימת דגש על מצוינות תהליכית (לעומת מצוינות הישגית).
·        אתיקה: אי אלימות- פגיעה מכוונת, כנות-יושרה אמיצה, פשטות וצניעות, הימנעות מגניבה ומחמדנות.                                                                        
·        שינוי הרגלים מזיקים, התייצבות בהופכי למה שאנו רגילים ומכירים
·        התמדה, יציבות והתמסרות. למידה רציפה ומתמשכת על עצמנו ועל העולם למטרות התקדמות והתפתחות תוך שאנו זוכרים ומזכירים לעצמנו את הגישה היוגית (באמצעות קריאה, אנליזה עצמית, עזרה ממורה ועוד).

(מאת ט.ר מתוך הספר "הנזיר הפנימי" המיועד לצאת לאור לקראת ראש השנה תשע"ח ספטמבר 2017)






תגובות

איילת חן אמסלם אמר/ה…
מתחברת עם הגישה שאומרת כי יוגה הכוללת נשימה, הרפיה וניקוי - יש בה רק טוב.
בשבועות האחרונים נעזרתי ביוגה הרבה לאחר מקרה לא נעים שחוויתי. היוגה חיזקה אותי ותרמה לריפוי.
כמו כן, חושבת שאחד מעקרונות היוגה היא שמירה על אתיקה, אי אלימות, כנות, פשטות וצניעות, הימנעות מחמדנות,
שינוי הרגלים מזיקים- בכל אלו יש בכדי לחנך אותנו להיות אנשים טובים יותר, בדרך ישרה וטובה.
טל רביד אמר/ה…
שרית תודה על התגובה ועל המעורבות. מקווה שנצליח להעביר את רוח היוגה בתוך המערכות הציבוריות ובראשן מערכת החינוך, משימה לא פשוטה כלל.
Unknown אמר/ה…
אני מסכימה עם מה שנאמר, ולדעתי מי שמבין ויודע נכון מה זה יוגה יוכל לחיות ביותר שלווה ושקט. החיים יהיו יותר קלים, נפסיק לרוץ לעבר הישגיות ונתמקד בעיקר ובמה שחשוב לנו יותר. מתוך עבודתי כמורה לחינוך גופני יצא לי לתרגל כימה תרגילים שלמדנו ואכן הצלחתי להגיע לרמת קשב ,שקט ושיתוף פעולה מצד התלמידים במיוחד אחרי ההפסקה בבית הספר שהילדים נכנסים לכיתה עם אנרגיות וסוחבים לכיתה את כל ההתרחשויות שקרו בהפסקה ותאמינו לי זה מאאאאד עוזר לתלמידים להירגע.
אוסת נעים אמר/ה…
תגובה למאמר: איך עושים אימון?
מסכימה מאוד עם הנאמר במאמר זה ומתחברת לגישה היוגית ועקרונותיה.
היוגה יוצרת בקרבנו שקט ורוגע, שלווה פנימית ונינוחות ואין ספק כי תורמת רבות לבריאותינו הנפשית, מנטלית והפיזית גופנית.
הכנסת הרוח היוגית למערכות הציבוריות בכלל ולמערכת החינוך בפרט אומנם איננה פשוטה, אך היוזמה וההחלטה לפעול על פיה תהיה מבורכת ונכונה.
בהקשר למערכת החינוך יכולה היוגה לעניות דעתי לחולל פלאים ולתרום רבות לרווחתם של התלמידים והמורים כאחד. התלמידים יחושו הנאה ויפיקו מכך את המירב, מה שיוביל לאווירה נעימה, רגועה ונינוחה יותר במרווח הכיתתי והבית-סיפרי ולאקלים מיטבי יותר.
יסודותיה המרכזיים של היוגה חשובים ומשמעותיים והלוואי וכולנו נשכיל לפעול על פיהם:
אי- הצמדות ואובייקטיביות, מודעות ותשומת לב לרגשות ולצרכים המובילים את פעולותינו
בעולם, התחשבות בהיררכיית המחויבויות, התמרה של רגישות ברגשנות, התמדה ויציבות,
מניעת אלימות,חמדנות וגניבה וכן צניעות .
שינוי הרגלים מזיקים- לרובינו קשה מאוד לשנות הרגלים, אנו רגילים למקום הנוח והבטוח ולרוב פועלים מתוך הרגל. במרוץ המטורף של החיים לא תמיד אנו עוצרים ולאף לא לרגע לחשוב, האם אכן אותם הרגלים שאנו מרבים לעשותם בחיי היומיום אינם מזיקים לנו? עד כמה הם יעילים עבורנו? ועד כמה הם תורמים לנו? על עצמי בכל אופן יכולה אני להודות כי אכן לרוב בשל פחד משינוי, חשש ממה שיכול לקרות אם אחליט לשנות דברים ולעשות קצת אחרת ממה שאני רגילה, אני נשאבת לתוכם ולא מרפה מהם. אולי אם נחליט לשנות מעט את ההרגלים הללו, יפעל הדבר לטובתינו, יצמיח אותנו ויובלינו גם למחוזות אחרים.
שימת דגש על מצוינות תהליכית (לעומת מצוינות הישגית)- אני רואה בנקודה זו חשיבות רבת עוצמה, שכן אם ניקח לדוגמא את אופן הערכת התלמידים, לרוב הורגלנו להעריכם ע"פ התוצר הסופי בלבד- התוצר המוגמר ופחות ע"פ תהליך הלמידה עצמו. אני חושבת שהגיע העת לשנות ובעידן הלמידה המשמעותית מן הראוי שתלמידינו יוערכו גם על תהליך הלמידה עצמו שהוא לא פחות חשוב. כאשר התלמידים יודעים שהם יוערכו על פי התוצר הסופי בלבד לא פעם הם מתייאשים, מרימים ידיים, מוותרים, חשים תסכול, חשש ומרמור, אך אם נייחס חשיבות גם על התהליך עצמו, נפתח לומדים עם כוחות ועוצמות רבות שכן תהליך הלמידה יצמיחם ויפתחם, יובילם להתלבטויות שונות, להפקת לקחים וקבלת תובנות חדשות, תלמידים המפעילים תהליכי חשיבה מורכבים וגבוהים יותר, בעלי מוטיבציה רבה יותר ללמידה, עצמאיים ויצירתיים וכן בעלי בטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה יותר.
Unknown אמר/ה…
תיקון השם: תגובה של אוסנת נעים
טל רביד אמר/ה…
מאד שמח לקרוא ולשמוע ששילוב יוגה בכיתה ובבית הספר מסייע. בדקנו זאת גם
במסגרת קורסים נוספים ובמסגרות חינוכיות מגוונות והאפקטיביות הוכחה תמיד. חשוב שנתמיד וננסה לייצב עד כמה שאפשר את חווית המיקוד והשלווה. תודה . טל
טל רביד אמר/ה…
תגובתה והערותיה של מאיה איל רוזנקיאר שנשלחו אלי במייל ומפורסמות כאן בהרשאת הכותבת:
------------------------------------------------------------------

בעידן בו אנו חיים, המוצף ברעשים ויזואלים המשפיעים על התנהלותינו, ישנה חשיבות רבה, לעצור לרגע את מרוץ הזמן, להביט ולהקשיב לקולותינו הפנימיים, בריחוק המאפשר אובייקטיביות ובחינת תגובותינו דרך מסננות כאלו ואחרות.
אני בטוחה, שכאשר כל אדם, ישב לבדו בשקט בחלל מותאם ליוגה, ההתבוננות הפנימית תהיה אפקטיבית יותר, אולם לצד זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שאנו חיים במרוץ זמן, שלא תמיד מאפשר את הפאוזה הזו והמרחב הזה. על כן, יש לאמץ לעצמנו את ההתבוננות הפנימית, כאורח חיים ולבדוק כל מקרה לגופו של עניין. אין ספק, שדרוש תהליך ארוך ושלם, על מנת להפנים בתוכנו כלים יוגיים, שישרתו אותנו במקרה הצורך, וכאן המקום הוא נגזרת בלתי מנותקת מהמשוואה, להשגת המטרה.
דרך החינוך, על שלל גוונייה ומרחב החיים השגרתי, מכילה המצאות בסיטואציות ובחללים, שלא תמיד מאפשרים את השקט וההתבוננות העצמית הזו, אולם, אם לאט לאט, ננחיל בתלמידינו את כלי היוגה, תוך התמדה, יציבות והתמסרות, ניתן יהיה להשתחרר ולשנות הרגלים מזיקים ודפוסי התנהגות הטבועים בכל אחד מאיתנו.
מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, הנו המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה.
על כן, מבין הטכניקות היוגיות, אימון פסיכו-מנטלי, היא הדרך הנכונה להפנמה והטמעה של כלים אלו, תוך שינוי התנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, המקבילה ומשלימה, שבמסגרתה מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות.

מאיה איל רוזנקיאר
טל רביד אמר/ה…
תודה אסנת יקרה על תגובתך המקיפה, המעשירה והתורמת כתמיד. טל
‏אנונימי אמר/ה…
אני מתחברת מאוד לנאמר במאמר. אני עובדת עם תלמידות בגיל ההתבגרות שבגיל זה עסוקות מאוד בגוף ובמראה שלהן. בשיעורים אני מכניסה להן תרגול יוגה כדי שילמדו גם על האני הפנימי שלהן שלדעתי חשוב יותר מהמראה החיצוני. דרך היוגה ניתן לעשות שינוי התנהגותי פנימי וחיצוני ולחזק את האני הפנימי של כל אדם. (אורלי פסגה נהריה)
טל רביד אמר/ה…
אילנה אייזן כותבת לי במייל (תגובתה מפורסמת לאחר אישורה):
אני מתחברת מאוד למה שנאמר במאמר, אנחנו לא יכולים להתנתק לגמרי מהסובב אותנו ויוגה היא בעצם גישה לחיים, בעצם צריך למצוא את הדרך שבה מאמצים את היוגה כדרך חיים ולהמשיך בסביבה בה אנו חיים וכך אנו יכולים לשפר את איכות חיינו ובמקביל לשפר את הסובבים אותנו.
אני מתחברת מאוד לעיקרון הככות, הילד הוא ילד ויש להבין לפי זה את התנהגותו, השבוע ממש יישמתי את זה עם הבת הצעירה שלי , הבנתי שהיא בעצם ילדה וכך מתנהגים ילדות ואני לא צריכה לעשות שמיניות באוויר כדי שהיא תתנהג כ"לא ילדה"...
כמו כן אני ממש מסכימה עם שימת הדגש על מצויינות תהליכית ולא מצויינות הישגית, כל אחד יכול לעבור תהליך של ההעצמה , כל אחד יכול להגיע להישגים מרשימים ביחס לעצמו ולנקודת המוצא שלו, והדרך שעוברים היא הדבר החשוב והמעצים.

תודה אילנה!
שירה סגל אמר/ה…
יוגה היא אכן ממש לא עוד סוג פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית. השילוב בין לימוד הפילוסופיה היוגיסטית והאימון הגופני היוגיסטי בפועל יקדם את בריאות הנפש והגוף כאחד.
היוגה שמה דגש על התהליך, גם בחיים וגם בתרגול, והכוונה שעלינו להיות בתשומת לב בכל דבר שאנו עושים ולא להסתכל על התוצאה בלבד. במיוחד בחברה המערבית ששמה דגש על תחרותיות, הישגיות, וחומריות, וגורמת ללחץ נפשי שמאיים על הבריאות שלנו, באה היוגה ומציעה דרך חיים שונה. בעיקר מסיבה זו אני רואה חשיבות רבה בתרגול ההרפיה ביוגה, בה אנו נותנים לעצמנו באמת להרפות ובכך להביא לרגיעה ואיזון מנטלי וגופני.
שירה סגל, פסגה נהריה.
Unknown אמר/ה…
התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.
Unknown אמר/ה…
לובנא אליאס: הנאמר במאמר מציע קלף יציאה מהלופ שרובנו נופלים אליו מדי יום, המבוסס על לחץ, התמקדות בהישגים, רגשנות יתר ואחיזה ברגשות ומחשבות שמרעילים את הגוף ואת הנפש. יישום עקרונות יוגיים בחיי היום יום עוזר לאיחוי נפש האדם, ולצמיחה בריאה ויציבה של הגוף והנפש. לדעתי הטמעת עקרונות אלו עוד בילדות כחלק ממערכת החינוך יחולל פלאים בדור הצעיר אך כמובן שינוי לוקח זמן. לצערי אימון ועקרונות יוגיים אינם רווחים בקרב העם הערבי בארצנו, הרוב אינו אפילו מידע לקיומם מכאן שאני חושבת שהצעד הראשון צריך להיות חינוך והעברת אינפורמציה ולאחר מכן יישום פרקטי. עולה שאלה נוספת של כיצד מיישמים עקרונות אלו הלכה למעשה בחיי היום יום עם דוגמאות פרקטיים משגרת חיינו (מה משתנה בחיינו באופן פרקטי?). כמובן על מנת שאנו כמורים נוכל להעביר את אמונות היוגה לדור הצעיר, אנו בעצמנו צריכים לאמץ אותם לחיינו קודם כל, כי לא ניתן להעביר וללמד אמונות ועקרונות שאינך מאמין בהם ומתרגל אותם בעצמך.
לובנא אליאס.

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה