דילוג לתוכן הראשי

הגישה היוגית - הכלה והעצמה, פתיחת מרחב לשיח יצירתי ומאפשר


יישום החשיבה היוגית בחיי היום יום

מאת: טל גלט



מבוא:
אסקור את נושא החשיבה היוגית ויישומה בחיי היום יום תוך מסקנות והמלצות אישיות מניסיוני וממימוש השיטה בעבודתי ומול כל גורם אחר בו אני נמצאת אתו היום, בכל סוג של תקשורת.
לפני שהגעתי להשתלמות בנושא החשיבה היוגית, חייתי חיים שהייתי בטוחה שהם רגועים באופן יחסי ונכונים לי ולמשפחתי.
ההשתלמות פתחה לי צוהר חדש ומופלא לעולם שבו אני למדה לנהל את כל מה שהייתי רגילה עד היום אך בצורה שונה לחלוטין מזווית אחרת לגמרי שטרם הכרתי וגרמה לי לגלות לתדהמתי עד כמה היא נבונה ועושה לכולנו טוב כמשפחה וכן, גם בסביבת העבודה.
בעקבות ההשתלמות התחלתי ליישם את החשיבה היוגית בחיי היום יום בכמה אופנים:

1.       בקומי בבוקר עוד לפני תחילת פעולות השגרה היום יומיות – לשכב במיטה, להזיז ברכות ועדינות את ארבעת הגפיים, את הראש ולשלב נשימות רגילות ואז כמה נשימות יותר עמוקות ומודעות שתאפשרנה לי לחמצן את תאי הגוף והמח ולהתחיל את היום בצורה יותר פתוחה, מכווננת ומודעת למה שאני מתכננת ועליי לעשות.ההכרה חייבת להיות בת יכולת לשלוט על כל חלק וחלק בגופנו בהתאם לרצוננו. בגוף זה שלנו תנועת הנשימה היא "חוט המשי": בקנותינו אחיזה בו, אנו תופסים את מקלעת החוטים של זרמי העצבים, ומשם –  החוט השזור של מחשבותינו ולבסוף את חבל הפראנה – אנרגיית החיים, שאם השגנו בה שליטה, אנו מגיעים לשחרור בסיוע הדברים שבמישור החומרי, ברובד הגשמי, עלינו להגיע (להבנות) מעודנות יותר ויותר.
תוך כדי אימון בנשימה אנו מתחילים לחוש את כל תנודות הגוף, שאיננו חשים בהן. ברגע שאנו מתחילים להרגיש בהן, אנו מתחילים להיות האדונים שלהן, להשתלט עליהן. מחשבות בעודן באיבן תיחשפנה בפנינו, ונהיה מסוגלים לשלוט בהן.
כשהנשימה זורמת בקצב אחיד דרך שני הנחיריים זה הזמן המתאים לשלוט על ההכרה. באמצעות הנשימה ביכולתך לגרום לזרמים של הגוף לנוע דרך כל חלק בגוף, בדיוק בהתאם לרצונך
(ס. ויואקאנאנדה, 1900 ).

2.       בהמשך היום אני פועלת בצורה מודעת כלומר, עסוקה יותר בלהשיב מאשר להגיב, קרי נותנת לעצמי את הזמן לעבד כל דבר וכל סיטואציה, "לנשום" אותה אל תודעתי ורק לאחר מכן וברוגע לנתח אותה ולחשוב על המשמעויות והתוצאות של כל מחשבה ומחשבה ואז גם לתת מתוך מודעות – את התשובה. רגישות, ראשיתה בתוכנו והיא אינה מחייבת תמיד פעולה מיידית. רגישות מובילה להבנה, של עצמנו ושל האחרים, מביאה לעיתים להגשת סיוע צנוע ומותאם ליכולת ולמצב, מעוררת בנו סימפטיה  ולעיתים מסתכמת בנוכחות ובשהות עם האחר מתוך קרבה וסולידריות, כמו גם עם כאבינו שלנו (ט.רביד).

3.       אני פועלת מתוך מחשבה על מחוללי הסבל, בוחנת את הידיעה השגויה, עוצרת, חושבת האם יש בי משהו מחמשת מחוללי הסבל. במידה וכן אני עוצרת, לא פועלת באותו הרגע כי ברור לי שהאירוע יסתיים רע ויוכלו להיות השלכות לא צפויות שיובילו למעגלי תגובה (קארמה) שעשויים לגרום סבל לעצמי ולאחרים. טיפוחה של תשומת הלב, תודעת המתבונן, מקלה עלינו את בחינתה של איכות הפעולה תוך שימוש במודל חמשת מחוללי הסבל, מייצרת את המרחב הפנימי הבטוח גם אם הלא חף לחלוטין מפני פגיעה. האתיקה היוגית היא מבחינות רבות קו הגבול המסייע לנו להתאזן, להבין את המגבלות המצפוניות, להמחיש לנו את המותר ואת האסור, את הנכון לנו יותר או פחות וגם כשהיצר עז ומתגבר אנו יכולים לחיות עמו בדו קיום תוך בחירה בין מימושה וטיפוחה של הפנטזיה לבין הדחקה, השלמה וויתור (ט. רביד, ליבידו).

4.       בנוסף משלבת כמה פעמים ביום אתנחתות בין שיעור לשיעור כשמזדמן – אף לזמן קצר, מנתקת את חוט המחשבה מכל המתרחש סביבי ועוברת מעין מדיטציה קצרה של נשימות קלות תוך ניתוק מכל גורם שקט כרועש העשוי להפריע לשקט שלי באותם רגעים.( בביבליוגרפיה קישור סירטון מדיטציה נשימות).

5.       את החשיבה היוגית ויישומה אני מעבירה לילדים בשעת בוקר מוקדמת, עת אני מעניקה להם משימה של קריאת בוקר בה ההנחיה המרכזית אליהם היא להתנתק לכ 15 דקות מכל הסובב אותם ולנסות ולדמיין את הסיטואציה שאותה הם קוראים בצורה חווייתית כאילו הם חלק מהסיפור .
מעדויות התלמידים עולה, לאחר תקופה, שעשו כן ותשאול שלי – כי חלקם הגדול "מרגישים ניתוק מוחלט באותם רגעים מהסביבה הבית ספרית וחשים כי הם נטענים מחדש להמשך יום הלימודים והתחושה נפלאה ".

6.       אם מתעורר פולמוס בזמן שיעור או בזמן ההפסקה כשאיני נוכחת והילדים מגיעים לספר (לעיתים נסערים) אני מושיבה אותם במקומות ועוד לפני פתיחת דיון בנושא מה שארע, אני מזמינה אותם לעצום עיניים ולנשום ארבע נשימות עמוקות שבהן עם כל נשימה – ינסו לשחרר את המועקות והדחקים של אותו רגע ותוך כדי ליישר את ארבע הגפיים כדי לתת לדם לזרום בצורה רציפה כחלק מהשחרור ורק לאחר מכן כשהאווירה יותר נינוחה ורגועה – אנו פותחים בניתוח של מה שארע וכיצד ניתן להתמודד עם אותה הסיטואציה בפעם הבאה אם תחזור על עצמה.לפי  היוגה, ליבת ההצלחה של הפרט ושל המורה בתוכו הינה ביכולת המתפתחת והנרכשת לשמור על איזון, שלווה פנימית ומודעות לעצמו, לתלמידיו ולשותפיו וזאת לנוכח האתגרים שהחיים מציבים תוך פעולה רציפה ומופחתת רגשנות, אינטרסנטיות וכיתתיות צרה (ט. רביד)

7.       בסיום יום הלימודים לפני צאתם של תלמידיי הביתה אנחנו נוהגים להסתכל זה על זה  ואז במבט יותר רחב על שאר החברים לכיתה ולחייך זה לזה וכך לסיים את יום הלימודים באווירה נינוחה ונעימה לכולם .

8.       כשאני מגיעה הביתה אני דואגת לחלוץ את נעליי ולשכב כמה דקות על הספה כשאני עוסקת בנשימות עמוקות ומודעות שמטרתן להפיג את המתחים, המחשבות והאתגרים שליוו אותי במהלך היום ולטעון את עצמי בכוחות ואנרגיות חדשות להמשך יום פורה ויעיל בביתי עם בנותיי.ישנו קו לקטן שמתחיל להתעורר, וכשהקולות האחרים הם גדולים וחזקים, הם יכולים לסחוף אותנו, אף-על-פי שהקול הקטן הוא הינו הקול האמיתי, העמוק – ובחיבור אליו אנחנו רגועים, שמחים, שלווים  – זה הקול הנכון, (וארשבהנוי, 2011 ).

9.       כל פעולה שאני מבצעת היום, נעשית לאחר מחשבה ובצורה הנכונה לי, הטובה לי והרגועה לי כך שאני שלמה עמה ויודעת שכך היא תצלח לי ולסביבה הקשורה לאותה ההחלטה.מאוד חשוב לי לוודא עם עצמי ולעשות בקרות על פעולותיי מתוך נוחות מחשבתית ומכווננות ברוגע על מנת לדעת שזה באמת הדבר הנכון לי ולסובבים אותי. היוגים  מציעים אמת מידה לבחינת פעולותינו (בעדיפות להפעלת שיקול דעת הגיוני לפני ביצוע פעולה ובמקרה שלא כך קרה, כאמצעי לאומדן פעולה אחרי שכבר בוצעה): האם הפעולה התבצעה תחת השפעת חמשת מחוללי הסבל המוזכרים כחלק מהתופעות המאפיינות את החיים שלנו ?התופעות הן: ידיעה שגויה, תחושת "אני" מוגזמת-אגו לא מעובד, משיכה, שנאה והתנגדות לשינוי.אם אנחנו חשים שיש בנו משהו מן התחושות הללו לפני ובזמן ביצוע הפעולה, ההכוונה היוגית הוא להימנע לחלוטין מאותה פעולה או לא לחזור עליה שנית. (ט. רביד)

10.   אני מנסה שהחשיבה היוגית תחלחל ברמה האישית גם לביתי, לבנותיי ולאישי וכך להביא למצב בו ההרמוניה הביתית והאיזון בין החומריות (המרדף האינסופי אחרי שגרת היום יום קניות, חוגים וכו') למחשבה הרגועה והזורמת – תהיה כמה שיותר אופטימלית בביתנו.מהות היוגה היא איחוד בין גוף ונפש, התוצאה היא רמת אינטגרציה חדשה של העצמי (הגוף, המחשבות, המודעות והרגשות).
כשמתחברים לרגשות, מתחילים לקבל אותם במקום להתנגד להם. התוצאה היא, תהליך של עידון רגשי שמאפשר לשמור על האיזון הרגשי(ס. אטינגר ).


סיכום
החשיבה היוגית לימדה ועודה מנחה אותי להסתכל על החיים בצורה אחרת מזווית שונה ולדעת אט אט שהחיים יכולים להתנהל בדיוק עם אותם אילוצים ונסיבות יומיומיות אבל בצורה אחרת קרי בפחות לחצים, פחות מועקות המתלוות לתהליכים שונים בחיינו וכך הדבר עוזר לנו לנהל משברים בצורה יעילה יותר ולהביא לפתרונות, על הצד הטוב ביותר לכל הנוגעים בדבר.
החשיבה היוגית נותנת לי את האפשרות לנהל את עצמי ברוגע תוך מוטיבציה גבוהה להגיע לתוצאות הנכונות אותן אני רואה לנגד עיניי לגבי כל סיטואציה שעליי לתת עליה את הדעת.
אין לי צל של ספק שחשיבה יוגית הינה כלי מפתח ליצירת אורח חיים לא רק רגוע, כי אם גם בריא בצורה פיזית ורגשית לי ולסובבים אותי תוך יצירת איזון והרמוניה בסביבתי הקרובה ובמעגלי החיים היותר רחבים אותה אני מנהלת בחיי היום יום שלי.
מנסה לגרום גם לחברותיי לעבודה ולחברי וחברותיי בחיי האישיים ליישם את נפלאותיה של החשיבה היוגית ובכך להעשיר אותם ואת סביבתם  ב"ערכים עליונים" שיביאו אצל כולנו בראייה רחבה לשיפור איכות וחוויות החיים.
חשיבה יוגית הינה הדרך הנכונה והנבונה להבין שאפשר לשנות דפוסי חיים ישנים ולחוצים ולהגיע למקום אחר בו נחוש עצמנו מחוברים יותר למה שנכון לנו ושיעשה אותנו יותר שלווים ורגועים בחיים – שינוי מדהים.





ביבליוגרפיה:
רביד, ט' ולובןד'. (2011). טבעהפעולה: מבואלבהגוודגיטה. מדף: חיפה.  נדלהמ-http://www.talravid.co.il/search?q=%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A6%D7%99%D7%94
רביד, ט'. יוגהומיינדפולנס.נדלה מ-
סוואמי,ש' ויואקאנאדה. בין הנשימות. מדף: חיפה.
רביד, ט'. (2015). התנועה אל היסודות: הצעה לאימון אישי ביוגה. מדף ליוגה: חיפה.
















תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה