דילוג לתוכן הראשי

בטוח שבריאות?

 אופציית ההימנעות מהשקעה בבריאות היא לגיטימית כמו הבחירה בה

  



מהחוויות המשחררות ומרחיבות החופש היא הבחירה לצמצם את ההאחזות בחיים עצמם. אביניוושה (Abhinivesha), הקלישה (גורם אי נחת/סבל) החמישית מציינת את ההתנגדות לשינוי ואת ההצמדות הקשיחה לחיים כמו גם את פחד המוות כמחולל אי נחת משמעותי. כולנו בני אנוש ובוודאות מוחלטת נסיים את חיינו לכל המאוחר סביב גיל מאה ובדרך נחווה השתנות, התבגרות, חולי, הזדקנות ובלייה. זוהי המציאות ובכל זאת אנו מנסים להתמקח ולהלחם בה.
העליה הסטטיסטית המשמעותית בתוחלת החיים יחד עם השיפור בטכנולוגיות הרפואיות ובתפיסת העצמי המודרני תורמת רבות לכמיהותינו האנושיות והטבעיות לחיים שופעי בריאות, נעדרי מחלה, קושי ומוגבלות אולם ככל הצמדות והשתוקקות עזה גם תאוות הבריאות זקוקה לאידאולוגיה נוקשה כמניע; בהלך רוח כיסופי זה טמון זרע הסבל. נטייה אובססיבית, עשייה השוכחת לא אחת את חדוות החיים עצמם, בריאותנות קיצונית , פעילות גופנית קדחתנית, הקפדה תזונתית מדוקדקת וכדומה הם מהביטויים לכך.
בריאות היא ערך מרכזי אך מי אמר שחייבים לבחור בה תמיד? חיים שיש בהם אפור שאינו עולה בקנה אחד עם המלצות משרדי הבריאות ושוחרי הנטורופתיה, באוכל, שעות שינה ואורחות החיים. חלק מהזמן או רוב הזמן או כמעט ולא או בכלל לא – שאלה של בחירה חופשית, והרגעים הללו שבהם בחרנו להסיר את העקבות, את המותר והאסור מתוך הבנה שיכולתה של ההקפדה הקיצונית לשנות באמת את טבע המציאות היא מוגבלת ושלא משנה אם נאכל מזון זה או אחר בסופו של יום גורלנו האנושי ממתין לנו בוודאות מעבר לפינה.

לשם הניסיון להשגת יעדים רפואיים ממוקדים, רבים משקיעים מדי פעם מאמץ רב וממוקד בבריאות מתוך ההבנה שיש לנו לא אחת יכולת  להשפיע ולשנות, אולם, אופציה זו של מאמץ מרוכז למטרות בריאות היא רק אחת האפשרויות. 
קיימות חלופות רבות נוספות ואין הבוחר בהן טוב פחות או עושה פחות או ראוי פחות או רציני פחות. גם מידת העצימות של ההשקעה הממוקדת היא חשובה כמו גם השפעת קשיחות זו על צדדים נוספים בחייו ובאישיותו של האדם.

בדיוק כמו עישון, סקס לא מוגן, רכיבה על הארלי דוידסון ועוד תחביבים מסוכנים כך גם בחירה בתזונה לא מחושבת, כזו המוערכת כפחות בריאה,בהמנעות מספורט ואפילו מנטילת תרופות היא אופציה לגיטימית, עוד ביטוי נפלא לחירות ולחופש הבחירה של כל אחת ואחד.






תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה