דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2018

מהו חינוך ליוגה ולקשיבות?

יוגה וקשיבות נתפסות כמילים נרדפות לטכניקה, לדבר מה ש"עושים" כאשר ההבטחה היא שביצועה של השיטה/הטכניקה יביא לתוצאה המקווה. אף כי יוגה וקשיבות כוללות טכניקות יעילות למדי של התבוננות, מדיטציה, ריכוז, תנועה, נשימה וכיוב' - הרי שהן עצמן אינן טכניקות. יוגה-קשיבות הינה גישה לחיים ופילוסופיה יישומית המכוונת לאתיקה אשר במרכזה אי אלימות, שאיפה לצדק ומתינות.  ככאלו הן מהוות תשתית למתודולוגיה פדגוגית הממוקדת בניסיון להטמעתן במערכות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות. עקרונות הבסיס והמוטיבציות של החינוך ליוגה ולקשיבות: 1. פיתוח וטיפוח מודעות עצמית של הפרטים המצויים בלב העשייה החינוכית, קרי: המחנכים והמורים. הכוונה היא למאמץ רציף ומתמשך לידיעה כנה, יסודית ואמיצה של המוטיבציות המודעות יותר והמודעות פחות המצויות מאחורי מחשבותינו ופעולותינו בסיוע הטמעת עקרון אי ההצמדות והאובייקטיביות (Vairagya). 2. עדכון נוסחת ההצלחה המקובלת והפניית הזרקור מהצלחה מבוססת תוצאה להצלחה מבוססת תהליך תוך ניסיון מתמיד לטייב את שלל התכונות המקדמות שיפור, התמדה, חריצות, כנות, רצינות ויצירתיות תוך העדפתן על

יוגה תרפיה למחלות לב

מאת ברק פליישר מחלות לב הן מהמחלות הנפוצות ביותר והגורם מספר שתיים לתמותה בישראל. ישנם סוגים שונים של מחלות לב, הנפוצים שבהם: 1. מחלת לב איסכמית-  נגרמת לאחר שאספקת הדם לשריר הלב נפגעת, וזהו מצב הנגרם בדרך כלל לאחר חסימה חלקית בעורקים הכליליים. המחלה יכולה להיות פתאומית או הדרגתית. 2. בעיות מבניות בלב- קשורות בעיקר למסתמי הלב וגורמות לתפקוד לקוי בדרגות חומרה שונות של הלב. 3. הפרעות קצב- שינויים בקצב הלב הרגיל, הפוגע בתפקודו התקין של הלב. המחקר המדעי תומך בכך שתרגול יוגה יכול לשפר את מצבם של חולי לב. בסקירת מאמרים  שנעשתה ב2015 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת Duisburg-Essen בגרמניה, נמצא כי יוגה יכולה לשמש ככלי עזר בטיפול בחולים עם מחלות לב כליליים, אי ספיקת לב והפרעת קצב. Cramer H, 2015. בסקירה נוספת שנעשתה בפקולטה לרפואה בטורונטו, קנדה ב2015, נמצא כי יוגה משפרת את הכושר הגופני ואיכות החיים אצל חולי לב, שבץ  וCOPD ויכולה להועיל לחולים במצבים אלו.Desveaux L ,2015 . יוגה לטיפול במחלות לב פועלת בשני מישורים: הפחתה של גורמי סיכון למחלות לב ושיפור איכות הנשימה.

יוגה - אתיקה יישומית וגישה לחיים

מהרחב אל הצר, מהכללי אל הפרטי, מהמרווח אל המדויק, המחשבה היוגית מכוונת ומגדירה אתיקה  ברורה. לנוכח התוהו ובוהו האנושי מגדירה האתיקה היוגית את הקווים האדומים שבלעדיהם צפויים  לנו רק דם, אש ותימרות עשן.  לנוכח השפע הבלתי מוגבל של האפשרויות, המצבים, ההתרחשויות ובשל מידת האקראיות כמו גם ההשתנות הבלתי פוסקת, אתיקה המבוססת על החלטה נחושה ומחויבות עמוקה, היא הכרח. מגוון רחב של צרכים, רצונות, משמעויות, דעות ושאיפות החייבות להתקיים זו לצד זו בשלום, בסדר  ובהרמוניה בתוך עצמנו, בקהילה, במדינה ובעולם.  אתיקה מגדירה את הגבולות, מציבה בבירור את תמרורי העצור שבעצם הימצאם מכוונים אל הנתיבים  היוגיים ההומניסטיים ומאפשרים מרחב עצום של פעולות ספונטניות ושל הכרעות יצירתיות. היוגה כתרבות של הוויה וגישה מציעה אתיקה שיש בה חוץ ופנים. האתיקה היוגית (חמשת היאמות)  אינה תלויה ואינה מותנית בנסיבות כלשהן ומוגדרת כנדר אנושי אוניברסלי שתלמידים כנים ישתדלו לא להפר לעולם. הנדר היוגי הינו מחויבות עמוקה, כוונה כנה ושאיפה אידאליסטית, שאנו עושים כמיטב יכולתנו  לקיימה בכל רגע ורגע מחדש. גם אם מעצם היותנו בני

יוגה תרפיה למתמודדים עם סוכרת 2 וטרום סוכרת

כיצד יכולה היוגה לסייע בהתמודדות עם סוכרת 2 וטרום סוכרת? סוכרת 2, המתפתחת בדרך כלל אחרי גיל 30, קשורה לחוסר תגובה חלקי (תנגודת) להורמון אינסולין ומגיעה לעיתים בחבילה אחת עם תסמונת מטאבולית הכוללת עלייה ברמת השומנים בדם, כולסטרול "רע" גבוה וכולסטרול "טוב" נמוך. יוגה כגישה הוליסטית המתייחסת לגוף, לנפש ולמהות (נשמה, רוח, אנרגיה)   - עובדת ועוזרת למתמודדים עם סוכרת 2 וטרום סוכרת. פעילות גופנית אירובית (הליכה בקצב בינוני למשך 150 דקות מצטברות בשבוע או הליכה מהירה מאד-ריצה במשך 90 דקות מצטברות בשבוע)  לצד פעילות אנאירובית (פעילות לנוכח התנגדות כמו הרמת משקולות בתדירות של 3 אימונים באורך 60 דק' בשבוע), מסייעת למתמודדים עם סוכרת ויש לה תפקיד רב. ליוגה, כטכניקה גופנית המשלבת עבודה אירובית ואנאירובית מתונה ישנם יתרונות ייחודיים והשפעתם על מדדים המאפיינים סוכרת; בדיקת גלוקוז בצום, HbA1c, ונוכחות גלוקוז בשתן -  נמצאה מועילה, לעיתים אף יותר בהשוואה לפעילויות אחרות.  עבודה מקיפה בנושא זה פורסמה ע"י חוקרים הודים בעיתונות המדעית והתבססה בין השאר על 14 מחקרים

רחוק, קרוב

תצלום מתוך אתר עיתון "הארץ" אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב  ובכך כאילו  להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע  גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את  העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות  מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בויתור משמעותי  ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל  מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים  אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גור

יוגה-קשיבות, מרחב של נשימה והקלה

במרחב ההשפעה הרב מימדי של היוגה-מיינדפולנס (קשיבות) טמון פוטנציאל אין סופי להקלה, סיוע וטיפול באדם בתקופות  ובמצבי חיים שונים ומגוונים. כפילוסופיה יישומית המציעה גישות פסיכו מנטאליות משפרות ומצילות חיים וכמילה נרדפת לשלל טכניקות התנהגותיות וגופניות, מבקשת היוגה לראות את הפרט הייחודי  לא רק בימי צעירותו הבריאים כי אם גם ברגעי קושי,משבר והשתנות. בעיניי, זו תכלית משמעותית ומתרומותיה העיקריות של היוגה לעולם. כיצד יכולה היוגה לסייע בעיתים של מורכבות גופנית ונפשית? בפיתוחה וטיפוחה של גישה יוגית אל ההתרחשויות עצמן; מודעות ותשומת לב אל המגבלות  והיכולות הראליות לעומת מלחמה בלתי פוסקת, טיפוח מידה של אי  הצמדות ואובייקטיביות לנוכח המציאות הלא תמיד רצויה לעומת הזדהות מוחלטת עמה, פרימה  מסוימת של החיבור בין הגופניות לבין העצמיות והמהות בלא לזנוח את מנעדי ההקלה הגופנית  הטמונים באימון הפיסי ביוגה, בנייתו של "מקום" פנימי, של עוגן, בדמות שיגרת האימון היציב    והקבוע, דרכים למציאת משמעות וסיוע בייחוס ערך לאירועי החיים שקרו, קורים ובוודאי עוד יקרו  וזאת לעומת חווית האקרא

הנזיר הפנימי - המלצה על הספר בעיתון "הארץ"

מתוך מוסף הספרים של עיתון הארץ מוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" ממליץ על "הנזיר הפנימי" בהוצאת "מדף ליוגה"  ומציג את נושא הדיון והשאלה המרכזית הנידונה בספר: האם יוגה היא אימון הגוף לשיפור הבריאות והגמישות או דבקות באתיקה למען החיים עצמם, ומהי הרלוונטיות של הדהרמה היוגית לחיים בישראל היום? מוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" על "הנזיר הפנימי"

הדהרמה היוגית כדרך להיות בעולם

התרגול הפיסי של היוגה המודרנית רואה בגוף שער אל נפש ורוח האדם ומציע לתלמידים לגשת, להכיר ולהתמודד עם החוויה הגופנית על שלל מופעיה וביטוייה. לדידם של היוגים, בכך יגיע בהדרגה הגוף אל מצב הבריאות המיטבי שלו, בהתחשב ביכולותיו ומגבלותיו של המתרגל, אשר עם הזמן וההתמדה ישכיל להכיר ולהבין את עצמו טוב יותר. מורי יוגה רבים מציעים לנו ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל נשימה, הרפיה וניקוי. הנחתם היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לחיוני, מעודן ונשגב יותר וממנו תחדור ההשפעה פנימה. ביטוי רחב לאמונה זו ניתן בכתבי היוגה מאותגרי הטנטרה, ה האתה יוגה פארדיפיקה ,(1500-1600), ה שיווה סאמיטה (1300-1500)  וה גרנדה סאמיטה  (1700 לערך) אשר ראו בגוף את השער דרכו יכול הפרט להתפתח. בטקסטים היוגיים הקדומים יותר, ה בהגווד גיטא (בין 300 לפנה”ס ל 250) ו היוגה סוטרות של פטנג’לי  (200-300), הדגש הוא על אימון פנימי, פסיכולוגי ונפשי ישיר והשימוש שעושים בטקסט זה מורים הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת וה

הימנעות מאלימות, לב האתיקה היוגית

אי אלימות (Ahimsa) היא לב האתיקה היוגית והציר הערכי-מוסרי עליה נשענים שאר נדבכיה של הדרך.  אי אלימות משוות לעקבות צעדיו של הפיל, אשר מותיר חותם משמעותי אחריו ושבו כלולים ומוכלים צעדיהם של בעלי החיים האחרים; בעקבותיו ובתוך עקבות צעדיו יכולים לצעוד גם הגדולים והבולטים ובכל זאת כפות רגליו ישיגו את אלו של האחרים, יכילו אותם ויורגשו במיוחד בשבילי היער. אי אלימות הנה הימנעות מפגיעה מכוונת באחרים. היוגים מגדירים אתיקה כנדר שאדם נוטל אל תוך חייו ומשתדל לקיימו כאידיאל . האתיקה היוגית הנה רשת של קווים אדומים אותם נמנע מלעבור האדם הבוחר ביוגה כדרך היותו בעולם. אי אלימות, הימנעות מפגיעה מכוונת, אינה רק שלנו כלפי אחרים, אלא גם שלנו כלפי עצמנו. איננו שולטים בפגיעותינו, אך המאמץ היוגי הוא לנסות ולצמצם את רגשות הפגיעה שלנו עקב התנהגותם של אחרים. המורים היוגים מלמדים כי כשאנו לוקחים מאד ללב ונפגעים מביקורת, אמירה, השמצה, קביעה וכל מה שהאחר טוען כלפינו - אנו פוגעים בעצמנו והבחירה צריכה להיות, עד כמה שאפשר, להימנע מכך. הימנעות היא לא רק לנסות להתמודד מנטלית ונפשית עם פגיעויות, אלא גם להשתדל