לנוכח השפע הבלתי מוגבל של האפשרויות, המצבים, ההתרחשויות ובשל מידת האקראיות כמו גם ההשתנות הבלתי פוסקת, אתיקה המבוססת על החלטה נחושה ומחויבות עמוקה, היא הכרח.
מגוון רחב של צרכים, רצונות, משמעויות, דעות ושאיפות החייבות להתקיים זו לצד זו בשלום, בסדר ובהרמוניה בתוך עצמנו, בקהילה, במדינה ובעולם. אתיקה מגדירה את הגבולות, מציבה בבירור את תמרורי העצור שבעצם הימצאם מכוונים אל הנתיבים היוגיים ההומניסטיים ומאפשרים מרחב עצום של פעולות ספונטניות ושל הכרעות יצירתיות.
היוגה כתרבות של הוויה וגישה מציעה אתיקה שיש בה חוץ ופנים. האתיקה היוגית (חמשת היאמות) אינה תלויה ואינה מותנית בנסיבות כלשהן ומוגדרת כנדר אנושי אוניברסלי שתלמידים כנים ישתדלו
לא להפר לעולם.
הנדר היוגי הינו מחויבות עמוקה, כוונה כנה ושאיפה אידאליסטית, שאנו עושים כמיטב יכולתנו לקיימה בכל רגע ורגע מחדש. גם אם מעצם היותנו בני אדם איננו מצליחים בכך תמיד אנו מכוונים וחותרים בכל לבנו למימושה של כמיהה נשגבת זו.
לצד המלצות להתנהגות כלפי אחרים, קוראת היוגה להעמיק אל תוך עצמנו ולהשתדל להפוך ויסות ויכולת שליטה עצמית תואמת והולמת נסיבות לבחירה ערכית, הומניסטית ועקרונית.
מהמאפיינים הייחודיים של היוגה, בהשוואה לאסכולות חינוכיות וטיפוליות מודרניות, הם הגבולות הערכיים הברורים שהיא מציבה - זה לא!, לכך אין צידוק מכל סוג ואני עושה כל מאמץ כדי להימנע
ממה שנטלתי על עצמי. גם אם יש לי את כל הסיבות שבעולם לנהוג בתוקפנות, פוגענות, רמאות וחמדנות, אני שואף להימנע מכך לחלוטין.
חריגה מהמסגרת האתית אינה רק סוגיה מוסרית ומצפונית טהורה כי אם, לא פחות מכך, פעולה לעומתית של האדם כלפי עצמו, הפוגעת בהשקטת והרגעת הנפש והאישיות, כמו גם בהשגת מצב של יוגה.
האתיקה של היוגה מנחה אותנו להימנע מחמש התנהגויות שהן ביסודן גישות פנימיות, המתורגמות בהמשך למעשים בפועל:
אלימות - פגיעה פיסית ומנטאלית בעצמי ובאחר בזדון, מתוך ידיעה שמעשיי יסבו נזק וסבל.
רמייה - סילוף האמת הידועה והברורה לי (היוגים מציעים להשתדל ולהתאמן כדי להשכיל ולתאר במדויק את העובדות לאשורן ולהיכנס כמה שפחות לפרשנויות, לכביסות מילוליות, להתאמות פרסונליות ולהסוואות).
גניבה - נטילת דבר מה השייך לאחר ללא הסכמתו לרבות חפץ, ידע, רעיון, רגש.
תאווה - דחף שאינו ניתן לעידון להשגת דבר מה תוך תחושה שאי אפשר לקבל את אי מימושו ואת העדרו (נטייה לאובססיביות וכפייתיות).
חמדנות - צבירת ממון ורכוש לשם אגירה, ראווה או פיצוי, שלא למטרת קיומם הסביר של החיים והבטחתם.
הניסיון לשלב את האתיקה של היוגה בחיים הרגילים הוא אימון מחייב במיוחד ולעתים אף נדמה שהוא כמעט בלתי אפשרי. אולם ההשתדלות הרציפה לבסס את האתיקה היוגית בשגרה הנה בחירה
מובהקת בסגנון ובגישה לחיים כמו גם תרופה מוכחת ויעילה למצוקות הנפש, כזו שביכולתה להאט ואף לעצור את המעגל האינסופי שאנו נעים בו הלוך ושוב ולהביאנו אל חוויה פנימית נינוחה, נעימה ומשמעותית יותר שבליבה שינוי אישיותי המקרין גם על הסביבה.
* מתוך הספר "הנזיר הפנימי" מאת טל רביד ("מדף ליוגה" 2018)
תגובות