עכשיו זה הרגע, ההווה הוא הזמן

הרגע הזה הוא הזדמנות חד פעמית, מיוחדת וייחודית

המורה ונזיר הזן, טיך נהאת האן כותב: “כשאני שואף פנימה, אני משקיט את גופי. כשאני נושף החוצה, אני מחייך. כשאני מתרכז ברגע ההווה, אני יודע שזהו רגע נפלא”. 

רגע ההווה הוא נקודת הזמן המוחשית היחידה שלנו ועליו יש לנו את מירב ההשפעה. הוא יחיד, מיוחד וחד פעמי. הזדמנות פז. אין שני לו. אין רגע טוב ממנו כדי לחוות הארה, כדי לזכות בחירות ובהבנה. אין צורך לחכות למחר כדי להשתחרר מנטאלית. 

הרגע הזה מעניק חלון חד פעמי לפעולה נכונה ההולמת את המצב והמקום בו אנו נמצאים והמשקפת את תשומת ליבנו החומלת והרגישה. אנו כמהים להיות בו במלוא נוכחותנו, ללא טרדה ופיצול תודעתי. אנו קיימים ברגע ההווה במלואנו, בשלמותנו ובהשלמתנו עם חוסר מושלמותנו. העבר התרחש כבר והעתיד טרם ארע, נסיבותיו אינן לגמרי ברורות כך שהכול עדיין פתוח. אולם אל הרגע הזה, אל הכאן ועכשיו, מתנקזים הזמנים כולם. הוא מפגש של רגעים, צומת שלהוויות. איננו יכולים מלחדול להתקיים ברב-זמניות, הווייתנו נוגעת בעבר ומשיקה לעתיד.

אנו מה שהורישו לנו אבותינו ואימותינו, מושפעים ממעשינו הקודמים, מהסביבה שבה גדלנו, מהנסיבות האישיות, המשפחתיות והלאומיות. אנו מה שאנו צפויים להיות, במחשבותינו, דאגותינו, חלומותינו ותוכניותינו. אנו העתיד הלא ודאי והטרם ידוע שלנו עצמנו, שאינו מניח לנו גם אם איננו יכולים לזהותו. ההפרדה בין חומרי העבר, ההווה והעתיד היא כמו ההפרדה בין גרגירי חול, קשה לדלות את אלו עם הגוון המעט שונה.העיבוד של העבר, לעיתים תוך נטיית התרפקות נוסטלגית ורומנטית על ימים נפלאים ותקופות אחרות שכבר עברו מן העולם, כמו גם התכנון וההתארגנות לקראת העתיד המחכה מעבר לדלת, הוא השעראל ההווה. תשומת לב נוכחת, חומלת ומזינה אל הרגע הזה, אומץ לפגוש ולעבד את שארע יחד עם קשב, מחשבה ורגישות לנוכח הצפוי, מאפשרים לנו רגעי הווה משמעותיים, בלתי נשכחים ומאושרים גם אם מורכבים, לא לחלוטין נוחים, מובטחים או ודאיים.