סוד הקסם של האימון האישי: מדוע הכרחי להתמיד ולהתאמן

אימון רציף, יציב וקבוע הממוקד במה שאנו מבקשים לקיים בעולמנו הוא יסוד הכרחי להתפתחות והתקדמות. הוא כשלעצמו תכלית ומהווה עבורנו את המורה והמדריך היציב והרציני ביותר שבנמצא. 

למרות שהדגש על יחסי מורה-תלמיד הם ממאפייניה של התרבות הרוחנית, נדמה כי גם המורים הטובים והוותיקים ביותר אינם תולים בהם את מלוא יהבם, שהרי בני אדם ויהיו המתרגלים המנוסים ביותר הם בסך הכול בני אדם, נתונים לשיגעונותיהם ולהפכפכותם, מושפעים מן ההשתנות הבלתי פוסקת הנותנת בהם את אותותיה, כפופים לפגעי הזמן, לשיבושי המוח והדעת, להתניות הסביבה, לדחפים ולתשוקות, מונחים ומובלים רוב הזמן על ידי העניינים שמעסיקים אותם והאינטרסים שלהם.
הפילוסוף היוגי פטנג’לי מהרישי מכנה את המורה האידיאלי, זה שאינו בנמצא בינינו בני האדם, אישוורה, שהינו נשמה מוגשמת, מנותקת לחלוטין מהוויות החומר, דוגמא ומופת, המורה של המורים, אב טיפוס ליוגי המושלם, זה שאינו נצמד לדבר, בלתי תלוי לחלוטין, איננו משתוקק לכלום, וחף לחלוטין מהמגרעות האנושיות. אולם עד שנמצא אותו – על מי נסמוך?

אנו יכולים להשתדל ולמצוא מורים ומדריכים טובים, על סמך תחושות, המלצות, ראיות, ניסיון, נגישות ועוד, אבל כמעט תמיד אנחנו מתאכזבים ולו במעט.
ככל שאנחנו מכירים טוב יותר ומתקרבים אנחנו מגלים צדדים שלא קל לנו איתם, שאנו יכולים להעריך שהם עומדים בסתירה מסוימת למה שסברנו שהמורה העניק לנו עד כה. הציפייה יוצרת אכזבה
והקרבה המתהדקת מולידה לא אחת תסכול.

רובנו מסוגלים להעריך במקרה הטוב את מה שקיבלנו אבל איננו נשארים נאמנים לחלוטין לציוויו של המורה ולדרכו. אנו מגבשים לנו את המשהו שלנו, רחוק יותר או רחוק פחות מהיוגה של המורה. מורים
משמעותיים שיצרו והשפיעו עשו כך רק משבעטו, במידה זו או אחרת, במורה שטיפח וגידל אותם.
האימון, לעומת יחסי המורה-תלמיד, הינו בעל ערך בפני עצמו ועומד לרשותנו לפחות עד שנמצא את האישוורה שלנו. האימון מסוגל להיות לנו לעוגן יציב, שאפשר להשתמש בו באופן ממשי כדי לבסס את חיינו, כדי להמשיך וללמוד ולעיתים על מנת להיוושע ולהינצל; כשהעולם מסביבנו משתנה, מתהפך, מסתבך ונראה חסר תקווה, האימון אותו דאגנו לבסס מבעוד מועד חי וקיים עבורנו.
השמירה על האימון, המותאם והמתעדכן, היא כשמירה על עצמנו, האימון היוגי הוא הגורו האמיתי שמעודד אותנו להסתכל, לבחון ולחשוב ושנמצא לרשותנו תמיד. כשאנו פתוחים לקבל ונמצאים במצב של למידה - המורה מגיע.