דילוג לתוכן הראשי

המסר המרכזי של היוגה: האט, הקשב, נסה להבין


מהו המסר המרכזי של היוגה לעולם בו אנו חיים? אם ננסה לזכך מבין השפע הבלתי נדלה של הרעיונות, הטכניקות, הגישות והמסרים, מה נוכל לראות כמוטיב המרכזי החוזר גם בטקסטים המסורתיים, גם בלימוד שהתהווה מהם ולצידם וגם מההתאמות השונות שנוצרו מהמפגש של היוגה והבודהיזם עם המערב והמודרניות?
המיקוד הינו בשני עקרונות בסיסיים, מהם נוכל לגזור גם פרקטיקות אימוניות: האטה-עצירה ופשטות.
העולם משופע באפשרויות, מידע והזדמנויות - הגוזרים עלינו חיים במעגל בלתי ניתן לויסות לכאורה של משיכה והשתוקקות. 
אולם, היוגה כגישה לחיים וכפילוסופיה יישומית, כדרך לחינוך עצמי, מציעה את השביל לשינוי ומציגה חלופה לחיים אחרים.
פסל בדמותו של יוגנדרה, היושב בתנוחה הקלה. הכניסה ליוגה אינסטטיוט, מומביי, הודו
המקום בו למדתי נמצא בליבה של שכונה פרברית רגילה למדי במומביי. ייסד אותו ב-1918 מהיבאי דסאי, שכינה את עצמו יוגנדרה, כשמומביי היתה עוד בומביי, עיר בינונית לחופי הים הערבי בשליטת האימפריה הבריטית. כשהגעתי ללמוד שם הוביל את המקום בנו של יוגנדרה המייסד, ג'איידב, חוקר סנסקריט שנטש את האקדמיה כדי ללמד יוגה. אחד הסיפורים הבולטים שעברו שם מן הדור הקודם עסק בתהליך לימודיו והכשרתו של המייסד יוגנדרה. הוא היה סטודנט בקול'ג במומביי ונגרר להרצאה של יוגי שהגיע מהאשרם שלו אשר במלסר (מדינת גוג'ראט), על חופי נהר הנרמנדה. למרות התנגדותו הראשונית הוא נשבה בקסמו של המורה, עזב את לימודיו הפורמליים והלך ללמוד אצלו. כשהגיע, הושיב אותו המורה בבקתה קטנה ביקש ממנו לשבת בשיכול רגליים - והלך. התלמיד הושאר לבדו וישב. המורה חזר כעבור כשעתיים וכשנשאל מתי יתחיל סוף סוף ללמדו יוגה השיב לו: שזה עתה למד. יוגנדרה העיד שזה היה שיעור היוגה החשוב ביותר שקיבל.

מאז נודעו הסכנות הבריאותיות הכרוכות בישיבה של שעות בשיכול רגליים; התרגול הזה בישיבה בתנוחה הקלה (סוקאסנה) צומצם לזמן קצר יותר ויוגנדרה עצמו פיתח בהמשך תוכנית אימון מדיטטיבית המשלבת תנועה, נשימה ושהייה תחומה ומוגבלת בתנוחות, אולם המסר המרכזי נותר תמיד כאז: האטה ועצירה, הפסקה של המרוץ, זמן נטול גירויים של אדם עם עצמו, הם ליבה של היוגה, מעבר ומבעד לשאר יעדיה ותרגוליה.
הבחירה הרציפה להביא גישה זו אל החיים איננה פשוטה ומחייבת התמדה מסורה ועוצמה פנימית. קל הרבה יותר לקחת שיעור יוגה תחום או ריטריט סוף שבוע ולחזור אל החיים הרגילים בלא שהתחולל באדם שינוי גם אם המשיך והתמיד בפעילויות אלו לאורך שנים. הבחירה לחולל שינוי ברוח היוגה קשורה פעמים רבות בגורם משמעותי, במאיץ חזק, הדוחף את התלמיד לחולל שינוי מהפכני בחייו, שינוי הכרוך תמיד בויתור ובמחיר.
במרוצת התנועה לכיוון השינוי, כשעושים יוגה כדי להשיג יוגה, הסיכוי לשנות את העולם ולחיות חיים אחרים, גובר על המאמץ והסיכון.

קיראו כאן את מאמרו של יוגנדרה האתה יוגה: רוחניות חילונית וקידום חירויות הפרט.

תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.