גישות התנהגותיות וחברתיות מטהרות, Parikarmas

להרבות טוב בעולם

                           

ערך מרכזי בדהרמה היוגית היא השאיפה לפעול בטובות וידידותיות      (Maitri), סבירות כלפי טוב ורע כאחד (Upeksa), פרגון (Mudita), וחמלה (Karuna) ואנו התלמידים מנסים לעשות זאת בהתמדה.
כשאנו פונים ליוגה ובוחרים באימון אנו עושים זאת ממניעים מגוונים ולצד מוטיבציות רחבות יותר כמו הכמיהה לצמצום אי הנחת הקיומית והעניין בהתפתחות אישית, טמונות התועלות הישירות והמדידות,
כאלו שיכולות להוות בנקל מאיצות ראשוניות להוספת יוגה לחיים.
הטמעה של כמה מגישות היוגה, שהן מזווית זו לא רק בחירה ערכית כי אם גם לקט של טכניקות יישומיות, מסוגלת להבטיח תמורה ישירה, ארצית ומוחשית. למשל, לפתוח לנו את הדלת או להקל
משמעותית בהסרת חסמים וביישוב היתקלויות והתלקחויות עם העולם. מצבים שלפני שאימצנו אל חיינו את היוגה היו מסתיימים במתח פנימי, בכעס על אחרים, באי נוחות ובמדון עשויים להסתדר מעט אחרת.
הטמעה של גישות יוגיות ושילובן בחיינו עשוייה לסייע להפחתת ציפיות ולהבנת השונות הבסיסית של האחר ומאפייניו הייחודיים. אימון יציב ורציני מטפח מיינדפולנס, המסוגלות המיומנת לשים לב ולהבין
את מניעיי ורגישויותיי כמו גם את מניעיהם ורגישויותיהם של שותפינו לחיים. ייתכן ונצליח לכבד יותר את האחר ואת עצמנו גם על הצדדים המקובלים, האהודים והמוסכמים עלינו פחות.
התרגול המתמשך תורם לעיבוד ועידון האגו ולהבנה מעמיקה יותר של הארעיות המאפיינת את האירועים הנראים לנו ברגע התרחשותם כמרכז העולם ואת העמדות והדעות הנחרצות שלנו כמעט
על כל דבר. תשומת לבנו הרגישה משכללת את יכולתנו להסתדר עם הבלתי צפוי כמו גם מבהירה במידת מה את מוגבלותם האינהרנטית של סיפוקים פיסיים ושל מערכות יחסים בין אישיות.
הדהרמה היוגית מזמינה אותנו להתבוננות באנרגיית האהבה הקיימת בחיינו תוך ניסיון להרחיב את תנועת הקבלה והנתינה של חיבה, אכפתיות והבנה אל מעבר לאובייקטים הטבעיים, אנו עצמנו,
משפחתנו וקרובינו, מתוך מגמה להפחית תלות והצמדות ולהרחיב את אפשרויותינו לתרום ולהיתרם מרגש וצורך אנושי בסיסי זה.
מבחינות רבות, את מי אנו אוהבים ושונאים אם לא את עצמנו? אהבתנו, הערכתנו וחיבתנו לאחרים, כמו גם ההיפך מהן, הן השתקפות מה של אישיותינו על מגוון מנעדיה. אנו מוצאים את אשר אנו מחפשים ורואים את מה שאנו מבקשים, מסוגלים ורוצים לראות. מוצאים באחר את מה שאנו זקוקים לו, מאתרים בו את מה שלהבנתנו חשוב לנפשנו ולמהותנו. מאפייניו של האחר שרויים בו, אך בנו טמונה המסוגלות המידתית לצבוע, לראות ולשמוע אותם כהוויתינו.