בואו נדבר על אתיקה

כשהעולם מסביב משתגע בואו נדבר על להיות בני אדם. יוגה כפילוסופיה יישומית וחינוכית הממוקדת בכוונה אתית הומאנית בהירה

בודהיזם-מיינדפולנס, יוגה ומדיטציה הופכים בעשורים האחרונים לנוכחים בחיים המודרניים. 

כמעט בכל מקום מלמדים מדיטציה, יוגה ומיינדפולנס. הלימוד מועבר על פי רוב כטכניקה, שיש לבצעה בתדירות מסויימת כדי לזכות באגד של הטבות (בריאות, רגיעה, שקט נפשי, גמישות, הפחתת משקל וכיוב').

יוגה-מיינדפולנס-בודהיזם-מדיטציה נתפסות במקומותינו בעיקר כטכניקות שביצוען אינו קשור בדבר מלבד בעצם ביצוען; "עשית" מדיטציה – הרווחת מיקוד, שלווה, שקט והבנה, "עשית" יוגה הרווחת גם בריאות, גמישות ויופי. לא פלא אם כן שאנו מוצאים טכניקות אלו במקומות מגוונים – והיכולות (Sidhis, עליהן מציעות, אגב, סוטרות היוגה של פטנג'לי לוותר מרצון) – נרתמות לקידומן של אי אלו אג'נדות אישיות, עיסקיות, פוליטיות וכיוב. בהקשר הזה מספיק הביצוע המדוייק והסדיר של  המדיטציה והתנוחה, באמצעותן ניתן לתרום להשגת המטרות.

ההיסטוריון וחוקר היוגה, מטיאס טידקה, חשף מגמה זו בהקצנתה בספרו יוגה ונציונאל סוציאליזם

(Mathias Tieetke, Yoga im Nationalsozialismus, Ludwig 2011, Berlin GER) המתאר שיגרה של אימון ותרגול יוגה ומיינדפולנס בתקופת הרייך השלישי.

אולם, גם המתרגל המתחיל והמזדמן המבקש להכיר את הפילוסופיות היישומיות הללו ימצא קודם לכל את ההיבטים המוסריים וההומניסטיים, את האתיקה, כראשיתן וללא ספק גם כליבתן. ללא אתיקה הופך האימון לממוקד תועלת שיכולה להיות הזדונית והמרושעת ביותר. מי קובע מהו זדון ורשע? האתיקה היוגית מגדירה במפורש את הקווים האדומים אשר כל החוצה אותם פועל בניגוד משווע לפילוסופיות אלו.

מהרחב אל הצר, מהכללי אל הפרטי, מהמרווח אל המדוייק, המחשבה היוגית מכוונת ומגדירה אתיקה ברורה. לנוכח התוהו ובוהו האנושי מגדירה האתיקה היוגית את הקווים האדומים שבלעדיהם צפויים
לנו רק דם, אש ותימרות עשן. לנוכח השפע הבלתי מוגבל של האפשרויות, המצבים וההתרחשויות ובשל מידת האקראיות כמו גם ההשתנות הבלתי פוסקת, אתיקה המבוססת על החלטה נחושה ומחוייבות עמוקה, היא הכרח.
מגוון רחב של צרכים, רצונות, משמעויות, דעות ושאיפות החייבות להתקיים זו לצד זו בשלום, בסדר ובהרמוניה בתוך עצמנו, בקהילה, במדינה ובעולם.
אתיקה מגדירה את הגבולות, מציבה בבירור את תמרורי העצור שבעצם הימצאם מכוונים אל הנתיבים היוגיים ההומניסטיים ומאפשרים מרחב עצום של פעולות ספונטניות ושל הכרעות יצירתיות.
היוגה כתרבות של הוויה וגישה מציעה אתיקה שיש בה חוץ ופנים. האתיקה היוגית (חמשת היאמות) אינה תלויה ואינה מותנית בנסיבות כלשהן ומוגדרת כנדר אנושי אוניברסלי שתלמידים כנים ישתדלו
לא להפר לעולם.
הנדר היוגי הינו מחוייבות עמוקה, כוונה כנה ושאיפה אידיאליסטית, שאנו עושים כמיטב יכולתנו לקיימה בכל רגע ורגע מחדש. גם אם מעצם היותנו בני אדם איננו מצליחים בכך תמיד אנו מכוונים וחותרים בכל לבנו למימושה של כמיהה נשגבת זו.
לצד המלצות להתנהגות כלפי אחרים, קוראת היוגה להעמיק אל תוך עצמנו ולהשתדל להפוך ויסות ויכולת שליטה עצמית תואמת והולמת נסיבות לבחירה ערכית, הומניסטית ועקרונית.
מהמאפיינים הייחודיים של היוגה, בהשוואה לאסכולות חינוכיות וטיפוליות מודרניות, הם הגבולות הערכיים הברורים שהיא מציבה - זה לא!, לכך אין צידוק מכל סוג ואני עושה כל מאמץ כדי להימנע ממה שנטלתי על עצמי. גם אם יש לי את כל הסיבות שבעולם לנהוג בתוקפנות, פוגענות, רמאות וחמדנות, אני שואף להימנע מכך לחלוטין.
חריגה מהמסגרת האתית אינה רק סוגיה מוסרית ומצפונית טהורה כי אם, לא פחות מכך, פעולה לעומתית של האדם כלפי עצמו, הפוגעת בהשקטת והרגעת הנפש והאישיות, כמו גם בהשגת מצב של יוגה.
האתיקה של היוגה מנחה אותנו להימנע מחמש התנהגויות שהן ביסודן גישות פנימיות, המתורגמות בהמשך למעשים בפועל:
אלימות - פגיעה פיסית ומנטאלית בעצמי ובאחר בזדון, מתוך ידיעה שמעשיי יסבו נזק וסבל.
רמייה - סילוף האמת הידועה והברורה לי (היוגים מציעים להשתדל ולהתאמן כדי להשכיל ולתאר במדויק את העובדות לאשורן ולהיכנס כמה שפחות לפרשנויות, לכביסות מילוליות, להתאמות
פרסונליות ולהסוואות).
גניבה - נטילת דבר מה השייך לאחר ללא הסכמתו לרבות חפץ, ידע, רעיון, רגש.
תאווה - דחף שאינו ניתן לעידון להשגת דבר מה תוך תחושה שאי אפשר לקבל את אי מימושו ואת העדרו (נטייה לאובססיביות וכפייתיות).
חמדנות - צבירת ממון ורכוש לשם אגירה, ראווה או פיצוי, שלא למטרת קיומם הסביר של החיים והבטחתם.
הניסיון לשלב את האתיקה של היוגה בחיים הרגילים הוא אימון מחייב במיוחד ולעיתים אף נדמה שהוא כמעט בלתי אפשרי. אולם ההשתדלות הרציפה לבסס את האתיקה היוגית בשגרה הינה בחירה
מובהקת בסגנון ובגישה לחיים כמו גם תרופה מוכחת ויעילה למצוקות הנפש, כזו שביכולתה להאט ואף לעצור את המעגל האינסופי שאנו נעים בו הלוך ושוב ולהביאנו אל חוויה פנימית נינוחה, נעימה ומשמעותית יותר שבליבה שינוי אישיותי המקרין גם על הסביבה.