הרגע הזה בו אני שואף ונושף בעודי מודע לחלוטין לכך, מרוכז באוויר הנכנס ובאוויר היוצא
אנו חיים עם תודעה פעלתנית בעולם שופע גירויים, צבעים וקולות. החושים שלנו נכונים לקלוט עוד ועוד מכל מה שיש לעולם להציע והטכנולוגיה המתקדמת מעצימה נטייה זו ומשכללת אותה לכדי מיומנות של ממש. הדרישות החיצוניות של העולם מאתנו ושלנו מעצמנו רבות מאד ואנו בדרך כלל מבקשים להיות שופעי עניינים, מרובי אתגרים, שלכולם אנו יכולים ושאת כולם אנו מצליחים להחזיק ולהכיל.
לעשות אגד של פעולות בבת אחת, Multitasking, היא מיומנות נדרשת וכנראה הייתה כזו תמיד; נדמה כי העמדה לפיה ההתפתחות המודרנית היא מקור הפעלתנות עושה עוול ליכולות האנושיות ומאדירה באופן מוגזם את התיעוש והטכנולוגיה. נדמה כי התזזיתיות של התודעה, הקופים הסוערים הקופצים "בתוך הראש" בדמותן של מחשבות מתחלפות, רצונות והשתוקקויות, העסיקה את העולם תמיד.
היכולת לבצע ביעילות ריבוי של משימות ולעמוד בשפע אתגרים מקבילים נחשבת ליתרון מובהק והיא מיומנות תפקודית רצויה בדרך כלל. אולם, בצידה טמון מחיר רב שאנו משלמים בהיותנו מרובי עניינים, עיסוקים, טרדות ומחשבות.
מעט מדי פעמים אנו נוכחים במלוא הווייתנו במקומות בהם אנו נמצאים ומביאים את השפע שאנו מייצגים אל הרגע, אל החוויה, אל ההווה, זאת בזמן שהרגע הזה הוא באופן ראלי הדבר המוחשי ביותר שקיים.
כשאיננו נותנים לעצמנו ולאחרים את מתנת הנוכחות המודעת אנו שרויים בהוויית חיים מוגבלת ומצומצמת, תמיד עושים המון אבל מעט מדי פעמים נוכחים ומודעים ובכך חוסכים מאחרים את עצמנו. מביאים מאתנו במיעוט ובהסתייגות.
אם אנו מבקשים לגעת באחרים, באהובינו, בילדינו, בשותפינו לחיים ולעבודה, אנו עושים זאת בחלקיות ומעבירים מסר של פחות מעורבות, פחות עניין, פחות מעורבות, פחות קשב וקשר.
הבודהה, המורה-המדריך שהביא לעולם את סוד צמצום הסבל והגברת הערך והסיפוק הצביע על האדרת והעצמת רגע ההווה ועל נחיצותו לבריאותינו הגופנית והנפשית. הרגע הזה בו אני שואף ונושף בעודי מודע לחלוטין לכך, מרוכז וממוקד באוויר הנכנס ובאוויר היוצא. ובעצמי, מתבונן, חי וחווה את כל זה. נהנה, מעניק ומקבל את מתנת הנוכחות המודעת, את חדוות המדיטציה.
תגובות