דילוג לתוכן הראשי

חמשת מחוללי אי הנחת, הקלישות - Kleshas

 להתמודד עם הקלישות

"אווידיה, אסמיטה, ראגה, דווישה, אביניוושה - קלישה", הן האחראיות לכל הסבל שאנו חווים בחיינו".
היוגה סוטרות של פטנג'לי 2.3

התמונה מתוך הבלוג של היוגה אינסטיטיוט מומביי בכתובת https://theyogainstitute.org/5-kleshas-root-causes-of-suffering-in-life/

המאמץ באימון המודעות (מיינדפולנס-יוגה-בודהיזם) מתמקד בצמצום אי הנחת הקיומית המאפיינת את החיים בעולם. ההגות היוגית מתארת חמישה מחוללי אי נחת שהם כשמם, מאפיינים של מחשבתנו וגישתנו אשר בהתקיימם בנו ובהתבטאם במעשינו ובפעולותינו מעודדים ומחוללים קושי, כאב ומבוכה. 
הפחתת השפעתם של חמשת מחוללי אי הנחת (קלישות) היא מבחינות רבות ליבו של האימון.
ד”ר ג’איידבה יוגנדרה כותב בפרשנותו ליוגה סוטרות של פטנג’לי: “ניסיון רוחני הוא מהלך טבעי המתרחש מעצמו, אינך צריך לעשות שום תרגיל לשם כך. הסרת חמשת מחוללי אי הנחת היא התרגיל”. 
הקלישות קשורות קשר הדוק לעשייה שלנו בעולם; אנו מתלבטים ללא הרף כיצד לפעול ומה לעשות ותכופות נוטים להגיב לצעדיהם של אחרים בייחוד כשהללו נוגעים לנו או ליקירינו. במידה והצלחנו לחשוב לשנייה בטרם פעלנו ואנו מסוגלים לעצור, להרהר ולשקול את צעדינו מציעים לנו היוגים לבדוק את עצמנו תחת המסננת של חמשת מחולליי אי הנחת אותם מבאר פטנג’לי בסוטרות היוגה שלו. חמשת מחוללי אי הנחת הם גורמים מעכבים המסוגלים לסבך עבורנו את הדברים ולהאיץ פעולות שלא ישרתו את הצורך העמוק שלנו ואולי גם לא את הרצון הפנימי. ולפיכך, מוצע לנו לא לבצע דבר אם אנו חשים שאנו פועלים תחת השפעתם.
חמשת מחוללי אי הנחת הנם:
אווידיה: ידיעה שגויה, אי-ידיעה.  מחולל הסבל הבסיסי הוא כגזע ממנו צומחים שאר הענפים. יסודו בהבנה שגויה ומוטעית של המציאות. ההזדהות המוגזמת שלנו עם העולם והמעורבות הטוטלית שלנו בו כאילו אין בלתו דבר היא מקור לכאב ולסבל בעוד שהדהרמה היוגית מכוונת לטיפוחו של מרחק מנטלי מההתרחשויות הסוערות של החיים, לאי הצמדות ולמידה האפשרית של אובייקטיביות. נדמה שתחת ידיעה שגויה כלולים כל הסיפורים אותם אנו מספרים לעצמנו שפעמים רבות הנם פרי הדמיון ותוצר סובייקטיבי של אישיותנו המוגבלת.  

אסמיטה: תחושת “אני” מוגזמת. המחשבה לפיה אני יודע הכול, איני מסוגל לשגות ואף אחד אינו יכול ללמד אותי דבר עוצרת אותנו, גורמת לנו לשגות ומונעת מאתנו כל סיכוי לראות מבעד לסערות הנפש. תחושת “אני” מוגזמת עשויה לפתח כהות חושים כלפי האחר מתוך הנחה שהרצונות והצרכים שלי הם חשובים ומוצדקים יותר. 

ראגה: אהבה-תשוקה, הימשכות עזה. השתוקקות לדבר מה (אדם, חפץ, קשר, בילוי, מוצר וכדומה) מתוך תחושה פנימית שאי השגתו היא בלתי אפשרית מבחינתי. העדפה חד-משמעית, ברורה ובלתי ניתנת להחלפה, לדחייה ולשינוי. 

דווישה: שנאה-דחייה. ההיפך מאהבה ותשוקה וגם הפועל היוצא מהן. בסופה של אהבה עשויה להיות הימנעות ולא אחת גם שנאה ודחייה. פסילה חד משמעית ורציפה של דבר מה לצד העדפה חד משמעית ורציפה של משהו אחר.
   
אביניוושה: הימנעות והתנגדות, התכחשות לשינוי, פחד, פחד מוות. החשש לאבד את מה שאנו רגילים לו משתק ומעכב אותנו. בעוד שההשתנות היא בלתי נמנעת אנו נוטים להיאחז במוכר ובידוע גם אם הוא פחות נכון או אפילו מזיק; לעתים אין ברירה אלא לקבל ולהתאים את עצמנו אל המציאות. כתוצאה מכך אנו עשויים שלא לחוות את חיינו במלואם ואנו עסוקים בחרדה מפני תרחישים שאין לנו תמיד שליטה עליהם ושיתרחשו בין אם נסכים להם ובין אם לאו ובמלחמות עקרות הממוקדות בהסתרה, הדחקה והעלמה של מה שאינו בשליטתנו.
האימון ביוגה-מיינדפולנס מכוון אותנו להתמודדות עם חמשת המכשולים תוך הפניית תשומת ליבנו לנוכחותם ומתוך שאיפה להחליש את השפעתם. העבודה על חמשת מחוללי אי הנחת היא האתגר הפרקטי והיישומי ביותר המשפיע במישרין על איכות החיים ומצב הבריאות כאן ועכשיו אף כי אנו עוסקים במאמץ מתמשך שקשה עד מאוד להביאו לידי מימוש מוחלט ותמידי. 
כשאנו מחליטים להתמסר אל דרך המודעות אנו לוקחים על עצמנו להתחיל ולהתבונן על עשייתנו בעולם תחת המשקפיים של חמשת מחוללי הסבל, מנתחים בדיעבד עם עצמנו או בעזרתו של מורה את הפעולות שעשינו ושוקלים לעומק את תוכניותינו לעתיד. 
פעולות שאינן תחת חמשת מחוללי אי הנחת הן פעולות נעדרות מניע ואינטרס ונעשות מתוך מחוייבות לתפקיד שלנו ברגע הנתון. לעיתים הן ספונטניות ומתרחשות מבלי שנבין כיצד קרו. פעמים אחרות הן  פרי שיקול דעת ואנליזה ובכל מקרה אינן מייצרות השלכות עתידיות (קארמה).

תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.