דילוג לתוכן הראשי

וירוס הקורונה: הארות והערות יוגיות

איור ע"י אלכסיי חולצוב.

כמה הערות והארות יוגיות לנוכח ההתמודדות עם וירוס הקורונה:


א. ידיעה שגויה (א-וידיה) היא תחילתו של מעגל המחולל כאב וסבל (חמשת הקלישות). ואנו מוצפים בימים אלה בשפע של אמירות, פרשנויות ומידעים שמהימנותם לא אחת מוטלת בספק ושברוב המקרים אינם מוסיפים לנו דבר וחצי דבר. חשוב לשקול לצרוך מידע וחדשות במתינות רבה ובחסכנות. להתחיל בדיאטה לתודעה. לשקול הימנעות כמעט מוחלטת. בידוד תודעתי. שפע מידע שאין לנו מה לעשות איתו הוא רעל של ממש.  


ב. היוגים מדברים על "הימנעות מכאב שעשוי לבוא" כשאחד האמצעים לכך הינו שינוי מוחלט של הרגלים (טפאס). צמצום הפצת הנגיף והקטנת סיכויי ההדבקות מחייבים שינוי רב של הרגלים. שינויים אלו יהיו עמנו עוד זמן רב. לעתים שינוי ההרגלים נוגע ממש במה שעד אתמול אהבנו במיוחד, חשבנו שאיננו יכולים בלעדיו, הערכנו שהוא האמת היחידה. זהו הזמן להרחבת תשומת הלב והמודעות ולשינוי משמעותי של הרגלים וגישות,  להתמודדות דינמית עם ההשתנות המתהווה לנגד עינינו ממש עכשיו, לצמצום הדומיננטיות של העדפות ואי-העדפות קיצוניות; צעדים פרקטיים של ממש כדי להפחית ולצמצם את הכאב שעשוי לבוא.

ג. בהמשך להכוונה להימנעות מהכאב שעשוי לבוא (סוטרה 2.17) מסביר פטנג'לי כי מהות הכאב הזה הינו ההזדהות בין הרואה (המהות, פורושה) לנראה (העולם הפיסי-החומרי, פרקריטי). לצד נוכחותנו בהוויה בה אנו חיים ושאיפתנו לעשות את חלקנו כדי לעזור לעצמנו ולאחרים (ר' בהמשך סעיף ה) חשוב לשמור על מרחק מסויים ועל אי הצמדות (טכניקות יוגיות). להסתכל על האירועים כולם כאילו היינו צופים מהצד. להזדהות פחות מבחינה רגשית ובכך להתמודד ביתר קלות עם פחד ודאגה.

ד. אמונה ביכולת של כולנו להתמודד על כל מה שקורה ויקרה היא הדלק המרכזי מאחורי יצירת אנרגיה וחיוניות. וחיוניות של מערכת החיסון היא בדיוק מה שאנו צריכים בימים אלו. 
לאמונה בהקשר הזה כמה מעגלים. 
ראשית, האמונה באנשי המקצוע של מערכת הבריאות. מערכת הבריאות המקצועית מבקשת שנסמוך עליה ונתמסר לה ומבקשת שנשמע להנחיות בנוגע לבידוד ומגע חברתי וזאת כדי שאם נזדקק לעזרתה היא תהיה שם עבורנו. גם אם יש לנו ביקורת על הפוליטיקאים, אותה חובה להשמיע ללא כל חשש או היסוס, חשוב שנזכור שהדרגים המקצועיים עושים כמיטב יכולתם ואמונתם כדי להתמודד עם המשבר הזה ושהצוותים הרפואיים במדינה מסורים וטובים מאד. חשוב שנאמין בהם ולהם. 

המעגל השני הוא האמונה בעצמנו. מלבד קיום המלצות מערכת הבריאות יש עוד דברים שאנו יכולים לעשות. ייתכן שהמעשים הללו הם לא פחות משמעותיים מקיום הנחיות ההתבודדות.
מוצע להתאים את אורח החיים כדי לתמוך במערכת החיסון ולהגביר את החיוניות האנרגטית שלנו שהיא המפתח לבריאות מיטבית. 
למשל:
 - להירגע, לישון טוב ולנוח כדי לתת למערכת החיסון לעבוד.
 - לחזק את הגוף ואת מערכת החיסון - דרך הקפדה על פעילות גופנית אירובית (הליכה, ריצה, רכיבה וכיוב) ואנאירובית (הוכחה חד משמעית לאפקטיביות), תזונה בריאה רוויות ויטמינים ומינראליים (פרות וירקות רבים למי שאיננו מוגבל  באכילתם ועוד), מניעת עישון, בחינת שימוש בצמחי מרפא (הרפואה ההודית מדברת על אשווגנדה ואמלה ועוד צמחים התומכים במערכת החיסון והרפואה הנטורופטית מציעה גם היא שימוש בתוספים רלוונטיים לזמן מוגבל).
- זהו זמן מצוין לאימוץ אורח חיים בריאותי ולאימון ביוגה, הכוללת תנועה אנאירובית הנחוצה לטיפוח החיוניות האנרגטית של מערכת החיסון ולחיזוק מערכת הנשימה (בספרי התנועה אל היסודות - הצעה לאימון אישי ביוגה - 2015, הצעתי תוכנית סדורה ללימוד עצמי ולאימון ביתי ביוגה המתמקדת בדיוק בתחומים אלו וכל מי שמעוניין בכך מוזמן להתחיל ולתרגל). 

המעגל השלישי הוא מעגל האמונה בקהילה ובעולם. אמונה ביכולת העתידית של העולם להתמודד עם הנגיף. בין אם במציאת תרופות למי שחלה ובהמשך חיסון שיוצע לכל ובין אם בהתפתחותה ההדרגתית של תנגודת חיסונית טבעית בקרב רבים, דבר שיגן על מי שנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר. לצד צעדי ההתבודדות הנדרשים מוצע לא לשפוך את התינוק יחד עם המים. ככל שאנו עצמאים ובלתי תלויים, בסופו של יום איננו יכולים בלי אחינו בני האדם, ללא הבדל דת, גזע ומין. חשוב להתרחק מסכנה ועם זאת להשתדל ולא לתת לאיום לתפוס מקום בליבנו. רע ומר יהיה עתידנו אם נראה בכל אדם גורם סכנה פוטנציאלי שיכול להדביקנו. יחסי גומלין הדדיים הם הדלק של העולם. חושב שבימים אלו חשוב במיוחד לא לשכוח זאת.
אמונה כמקור לאנרגיה וחיוניות. אמונה כמקור לחיזוק.

ה. מספרים על איש אחד ששאל את הבודהה: מורי היקר, האם יש חיים אחרי המוות?
והמורה שתק בתשובה. 
השואל שאל שוב.
והמורה המשיך בשתיקתו.
כמי שלב תורתו היא הפחתת סבל קונקרטי ומניעת סבל עתידי - לא ראה הבודהה כל טעם בהתעסקות עם שאלה זו (אף שנתן עליה את דעתו בפעמים אחרות  וגם אז לא בהרחבה מיוחדת).
ימים של קושי והתמודדות הנם ימים של מודעות, תשומת לב, התחשבות ורגישות, 
ימים של התמקדות בתפקיד ובמחויבות של כל אחת ואחד מאתנו. 
אם כל אחד יעשה את חלקו וחלקה הכי טוב שאפשר הדברים יסתדרו גם אם עדיין לא ברור לנו כיצד.
לפעמים התפקיד הוא לשתוק ולא לעשות כלום (לא אחת בהחלט סוג של תרומה). 
בוודאי שהכרחי שנעשה כל מה שאנו יודעים כדי להירגע בעצמנו ובכך להקרין רוגע זה על אחרים. כל אחת ואחד במקום שבו הוא נמצא.
הניסיונות לדבר בשלב כה מוקדם של ההתמודדות על שיעורים מהיקום ועל מסרים מטעם שוכני שמיים הוא עוד מנגנון אנושי להתמודדות עם אי הוודאות ועם ההכרה בעוצמת כוחות הטבע והעדר יכולתנו לשלוט עליהם. 
עזבו את זה.
התמקדו בלעשות את חלקכם הכי טוב שאתם יכולים.
כשנורה חץ וחודר אל גופה של הציפור אליה כוון, כיצד ראוי לפעול? האם לנסות להבין מהיכן הגיע ומיהו האשם? ברור כי קודם לכל נכון לעקור את החץ מהגוף כדי להפסיק את כאביה ולהצילה.
בימים אלו כולנו חייבים לחלץ כמה שיותר חיצים.

ל ס י כ ו ם: חשוב מאד לזכור ולהזכיר לעצמנו וליקירינו שלצד המאמץ להימנע מהדבקה מערכת החיסון שלנו מסוגלת להתמודד עם הוירוס גם אם נחלה. יש לנו את היכולת הזו ולא משנה לאיזו קבוצת סיכון סטטיסטית אנו שייכים. הסטטיסטיקה לא נכתבה עלינו ואנו לא מוכרחים לשתף עמה פעולה. כמובן שתמיד חלה חובת הזהירות המלאה וההימנעות מכל מה שיכול לחולל סבל עתידי. 
חוסר האונים לנוכח אי הוודאות איננה גזרת גורל. כל אחת ואחד מאתנו חייב לעשות את חלקו הכי טוב שהוא יכול. זהו המיקוד. זהו העיסוק המרכזי של כולנו בימים אלו. זו העבודה. מהמקום שבו אנו נמצאים בחיים האישיים, במשפחה, בעבודה. התפקיד שלנו הוא לעשות את חלקנו אף אם התוצאה איננה לחלוטין בידינו.

צפו כאן בשיחה עם ד"ר אנדרוו וו.סאול בנושא קוביד 19:

פרזנטציה ממוקדת של ד"ר אנדרוו וו. סאול בנושא ויטמין סי וקוביד-19:







תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.