דילוג לתוכן הראשי

ודאות בהוויה של השתנות ואי-ודאות


האימון הזה שאנו מבקשים להביא אל מרכז חיינו כעוגן תומך המסייע לקיימם נשען על מפגש ישיר, כן ואמיץ עם המציאות כפי שהיא.
הבנה שבליבה ההכרה בארעיות, בהשתנות הבלתי פוסקת המתהווה ממש ברגעים אלו. השתנות זו היא מולידתה של אי הודאות אשר אותה, אומר המורה בודהה, עלינו לקבל ולחבק, שכן הניסיון להתנגד לה, להיצמד אל הרגע הקודם, אל ההבנות של האתמול - הוא מקור לסבל, כאב ואכזבה.
אנו מבקשים ללמד את עצמנו להכיר בקיומה של ההשתנות ובאי הודאות שהיא הנגזרת הישירה שלה.
המלחמה העיקשת נגד המציאות הנה מצב כרוני מתמשך ובלתי ניתן להכרעה המוליד איימה ומבוכה והדרך היחידה שניתן לנצח מלחמה זו, היא לעמול כדי ולהשתדל ולהפסיקה.
המלחמה על שימור העבר, על מי שהיינו או סברנו שהיינו ועל מה שהיה. אז. אתמול. 
המלחמה העיוורת והעיקשת היא ליבו של הסבל - אשר אותו אנו מבקשים לעצור. 

האמצעים לכך מוכרים לכל מי שנושם כאן והם עוברים דרך קבלה, הרפיה, התאמת עצמנו לשינויים וכיוצא באלו.
לכאורה נראה שאימון המודעות עוצר כאן ושתכליתו להעניק לנו התנסות ומפגש ישיר, רגשי ואינטלקטואלי, עם הדברים, אולם למעשה מכוון אותנו האימון דווקא לשחרור מהם, להקלת הסבל, ליצירת וודאות לעצמנו בהוויה מתמשכת של אי ודאות. לאוטו-אמנציפציה. לחירות שאיננה מתרחשת עקב עקירתם הבלתי אפשרית של מאפייני המציאות מחיינו כי אם בזכות הרחבת המסוגלות הפנימית.

וודאות בהוויה של אי וודאות?
יש שפגשו  מנגנונים אלו בעצמם גם בלי שהיו באף שיעור מודעות אחד: יצירת מרכז פסיכולוגי פנימי מדויק, אי לעצמנו בתוך הים הסוער והגועש.
כבני אדם אנו חותרים לכך בדרכים מגוונות ומיומנים בכך משחר לידתנו, בין אם קראנו לכך בשם זה או אחר.

הטלת עוגנים אל קרקע המציאות היא אימון שנולד ועובר בגנטיקה שלנו וההזמנה לפתח אותו הוא בין השאר באמצעות תרגול יציב ומתמשך ביוגה ובמדיטציה אבל מבלי להיצמד דווקא אליהן.
המסע האישי לאיתור העוגנים והניסיון לייצבם היא מלאכה המעסיקה אותנו בעולם הזה והיא מהיתרונות הבולטים שהאימון הזה מבקש לתת לנו.
להיות אי לעצמנו. עוגן יציב. מרכז פסיכולוגי פנימי מדויק. יצירת ודאות בהוויה של השתנות ואי ודאות.


תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.