דילוג לתוכן הראשי

אימון גופני מחזק נשימה מחזק חיוניות


מתיחה. כיווץ. כפיפה. פיתול. שאיפה. נשיפה. עצירת נשימה. השהיית נשיפה. הפוגה.

האימון הגופני ביוגה, המבוצע תוך שילוב בין תנועה לנשימה על מצביה השונים והמגוונים, מציע מאפיינים מחזקים ומבריאים ייחודיים.

בשיטת היוגה אותה אני מלמד ומתרגל, כל תנועה גופנית מלווה בנשימה קצובה מותאמת והשהייה בתנוחה מלווה בעצירת הנשימה (Kumbhaka) או השהייה הנשיפה (Sunyaka). באופן זה הופך האימון הגופני באסנות-תנוחות יוגה לאימון נשימתי-אנרגטי, פראנאימה, ומגביר באופן ניכר את האפקטיביות שלו.

גישה זו לאימון פותחה ביוגה אינסטיטיוט שבמומביי הודו, ותיק בתי הספר ללימודי יוגה שנחנך ב-1918, ונמצאה כתורמת משמעותית לשיפור מצב הבריאות ואיכות החיים וזאת בהתבסס על שנים רבות של מחקרים ועדויות של מתרגלים רבים ברחבי העולם.

התאהבתי בשיטת יוגה זו לאחר שנים של אימונים בשיטות היוגה המוכרות יותר, אשטנגה, ויניאסה, שיבננדה, איינגר וכו'. למדתי להעריך את תחושת החיוניות-ויטאליות המורגשת במהלך האימון ובעקבותיו, ושנבנית כתוצאה ממנו כמו גם מההרגשה הטובה המתבטאת גם בהקלה גופנית. בסיוע התרגול מתרחבת היכולת לפגוש באמצעות הגוף רגשות שונים שעלו וצפו במהלכו, כך שקל יותר להתבונן בהם ולהכירם.

התרגול בשיטת היוגה אינסטיטיוט הוא צבר של חוויות ורשמים, תחושות של יכולת, אומץ, מסוגלות ובמקביל של קבלה והבנה. האימון המתמשך בגישה זו מפתח סבלנות, שלווה ורוגע תוך רווחים גופניים הניכרים באזורי החולשה הרגישים.

אנו עובדים בשיעור על חיזוק שרירי הליבה של הנשימה, שרירי החזה, שרירי הצלעות ושרירי עצם הבריח, מתמקדים בהעמקת הנשימה דרך תרגול נשימות מגוונות, ביטניות, גרוניות (Ujjayi) ומלאות ומחברים תנועה, כל תנועה, לרבות בכניסה אל התנוחה וביציאה ממנה אל נשימה תואמת תוך תזמון מניפולציות נשימתיות לפי הנושא והעניין אותו אנו מבקשים לקדם.

האימון הגופני ביוגה מתייחס לשתי רמות של מציאות. מחד, הרמה האנטומית-פיזיולוגית, ברמת התועלות הגופניות-רפואיות הישירות על ההומאוסטזיס של מערכות הגוף השונות ובמיוחד על מערכת העצבים, מערכת השריר-שלד, המערכת ההורמונלית, מחזור הדם, המערכת הקרדיו-וסקולארית וכמובן מערכת הנשימה. מאידך, הרמה האנרגטית, שהיא לב המטפיזיקה של ההאתה יוגה ולפיה במקביל לגוף הפיסי יש בנו מערכת עדינה של מעבירים אנרגטיים המטעינים את הגוף שלנו באנרגיה, משמרים אותה ומונעים את זליגתה. מבנה המזכיר במידת מה את חוויותינו הבסיסיות של "יש/אין כוח" ושל מי/מה שנותן ומי/ומה שנוטל.

המטרה המשמעותית של האימון הגופני ביוגה היא להגביר את החיוניות, הויטאליות, או להעצים את אנרגיית החיים (הביו-אנרגיה) בנו, משאב העומד מאחורי התפקודיות  והמכונה ביוגה -  פראנה, ברפואה סינית -  צ'י ושיאצו -  קי. 

האוויר שאנו נושמים הוא נושא מרכזי של פראנה הנקלטת בגוף באמצעות האף, ממנו אנו משתדלים ביוגה לשאוף ולנשוף ודרך פתחים וחיבורים ממשיים אחרים (שטח הפנים של העור, למשל) ופתחים אנרגטיים (צ'אקרות) המוזכרים בספרות היוגית והחופפים למיקומן של הבלוטות האנדוקטריניות בגוף האדם.

בתקופה של התמודדות עם אתגרים ייחודיים עולה הצורך לתגבר ולחזק אנרגיה זו, שמתבטאת בין השאר בתפקודיותה וביכולותיה של מערכת החיסון. שימורה של הביו אנרגיה והעצמתה מתבטאת בין השאר ביכולת להתמודד עם מחלות, וירוסים, משברים ואתגרים. השגתה של חיוניות זו קשורה במבנה הגופני והנפשי שלנו, ביכולתנו לנוח ולהירגע ובמידת ה"כוח" העומד לרשותנו. לא כוח במובן הרגיל דווקא כי אם יכולת הכלה והתמודדות, עמידות, מיקוד ושיקול דעת.

אימון גופני ביוגה המתמקד בחיזוק הנשימה וחיזוק החיוניות האנרגטית שלנו, יחד עם התאמות בתחומי אורח החיים, הגישה הפסיכולוגית והתזונה – תומך בבריאות באופן כללי הן בהיבט המניעתי ומגביר את יכולת העמידה וההגנה הטבעית. התקופה המורכבת עמה מתמודד העולם מגבירה את הצורך והחובה להכיר, ללמוד ולהשתמש ביתרונות שאימון זה יכול ומסוגל להעניק לנו ולשפר בכך את הבריאות ואת יכולת העמידה והעמידות של כל אחת ואחד מאתנו שיביאו אותו אל חייהם.

 


המכון ליוגה - טל רביד 054-4639953

תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה