דילוג לתוכן הראשי

Anitya Bhavana - אימון בהשתנות

 

חזרה לשגרה או שגרה חדשה? פוסט קורונה כהזדמנות לשינוי מהפכני.


האם החזרה לשגרה המלאה שהיתה כאן עד מרץ 2020 היא המטרה המרכזית אליה אנו צריכים לכוון והאם שגרה זו היתה שלמה ומושלמת עד כדי כך שאיננו מבקשים לשנות בה דבר כשמגפת הקורונה תהיה מאחורינו?


התפרצות נגיף הקורונה והמגפה העולמית שחולל קשורה בהיבטים רבים לאורח החיים המודרני ולתהליכי הגלובליזציה המואצים. השגות שהעלו ההוגים היוגיים בכתבים הקלאסיים של פילוסופיה יישומית זו הצביעו על השתוקקות בלתי נשלטת לסיפוקים חושיים, חמדנות, חומרנות קיצונית, ואורח חיים המנותק מהטבע - כמחוללי סבל וחולי, כפי שחווינו כולנו במהלכו של המשבר הבריאותי הנוכחי.


חיסונים (מתעדכנים?) הם ככל הנראה מהדרכים המרכזיות להתמודדות עם המשבר ולחזרה לשגרה בריאה יותר אולם בוודאי אין הם האמצעי הבלעדי להבטחת בריאות ויכולת עמידה ארוכת זמן כנגד נגיף הקורונה ונגיפים-תחלואים נוספים, חלקם האחד מוכר לנו וחלקם האחר עשויים להפתיע ולאתגר אותנו בעתיד. מלחמה אין סופית בין חומרים - חיסונים ותרופות נגד וירוסים וחיידקים וחוזר חלילה, יוצרת מעגל אין סופי של מכות ומכות שכנגד ממנו אין מוצא אמיתי והוא ימשיך ויסתובב כאן, כשסיבה גוררת תוצאה ועימה סבל וקושי כמרכיב דומיננטי בחיים.


יוגה במהותה, כנתיב הוליסטי פרקטי, מכוונת לשינוי מהפכני באורח החיים ובהתייחסות לחיים. היוגה כדרך וכיעד, חשובה במיוחד לא רק בהיבט של חיזוק החוסן הגופני והנפשי ויכולת העמידה, אלא כהכוונה ערכית וחינוכית. המפגש בין האדם שחמד את בשר העטלף ולא הצליח לעמוד בהשתוקקותו זו, אף אם הוא רק משל או סיפור - יצר שיבוש שחזר אל כולנו כבומרנג מצד הטבע ומשמעויותיו עדיין לא בהירות לחלוטין ויסלחו לי המדענים הנפלאים באמת שרוקחים ממש ברגעים אלו את החיסון הבא לנגיף שטרם בא בקרבנו אך לדאבון לב ייתכן בהחלט שעוד בוא יבוא.

נגיף הקורונה הוא חשבון על אורח החיים הקיצוני, המהיר, העיוור והמנותק, האלים והכוחני שהתקיים פה עד בואו של הנגיף ושאליו, כך נדמה, רבים חפצים לשוב במהרה בימינו.

הניסיון לשנות סדרי יסוד, לשבש מתוך עמדת כוח את מארג הדו קיום העדין שבין האנושות לבין החיים אשר סביב לה על כדור הארץ והמאמץ המתמשך שלנו, בני האדם, להשיג שליטה, כיבוש וניצול של המינים החלשים מאתנו כמו גם של מחצבים ושכיות טבע אחרות דרך תעשיה מסחרית הממוקדת ביצירת רווחים ליזמיה ובסיפוק הרצונות המתחדשים והבלתי ממותנים של אנשים היא ממחוללי הסבל האנושי, ושנת הקורונה נתנה לנו דוגמא עדינה למדי למחזותיו של סבל זה.


האם נצליח ללמוד משהו ממה שקרה? שהרי אם לא כן ניתנו כאן חיסונים לאנשים שאין להם שיניים ושיביאו את עצמם במהרה כנראה לאותה הנקודה שתחייב שוב התערבות מדעית רפואית משמעותית (חיסון ותרופות) וחוזר חלילה.

האם נצליח לשנות את גישתנו לחיים כך שיהיו מתונים יותר, מופחתי תלות באובייקטים חומריים וחושיים, פשוטים וצנועים יותר, ממוקדי קשר אנושי אותנטי בין אדם לבין עצמו ובין אדם לבין סביבתו?

האם נוכל לאכול פשוט, לשאוף פשוט, לבלות פשוט וליהנות פשוט? להתמקד פחות בצריכה ובצרכנות ויותר בחיים עצמם? או שנרצה להמשיך לנכס לעצמנו, לגדול, להתעשר, לגדר לעצמנו ולעצמנו בלבד עוד פיסה של חוף, של הר ושל נחל. לרדוף אחר עוד מוצר ולהשיג עוד יעד.


אימון מרכזי ביוגה הוא ההתמקדות בהשתנות תוך מחשבה רציפה עליה מתוך השאיפה להבינה כיסוד מרכזי בחיינו. כך נוכל לקבל אותה ובוודאי שלא להילחם בה או לנסות להתווכח עם מה שלחלוטין אינו בשליטתנו. אי וודאות, השתנות, Anitya Bhavana - אימון יוגי הממוקד בהטמעת תפישת ההשתנות ובהבאתה אל חיי היום יום תוך מאמץ מתמשך ויציב להסכים ולפגוש אותה ולחבקה כחלק מהיש והקיים. ובמקביל, התמודדות עם מחולל סבל מרכזי, הקלישה (Klesha) החמישית, אביניוושה, Abhinivesha, הפחד מהשתנות לרבות האימה מההשתנות הגדולה ביותר בחיינו, חרדת ההתאיינות.


ביוגה אינסטיטיוט שבמומביי הודו, בית הספר הוותיק בעולם ללימודי יוגה, פותחה טכניקה רפלקטיבית ייחודית לתרגול מיינדפולנס-מודעות לשינוי: מה שהיה בבוקר עשוי להשתנות בצהריים ומה שהיה בצהריים עשוי להשתנות לעת ערב. הכול חולף ומשתנה. הגוף שלנו, האובייקטים והמצבים הגורמים לנו הנאה ותחושת סיפוק. וכך גם האובייקטים והמצבים הגורמים לנו קושי ואי נחת. אם כך מדוע עליי להיצמד בנוקשות לדבר מה כששום דבר אינו קבוע והכל משתנה?



תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

האימון הגופני ביוגה: סיכויים, סיכונים ואכזבות. מה שחשוב לדעת לפני ובזמן שיעור היוגה

במה יכול אימון היוגה לסייע, ממה יש להיזהר וממי כדאי להתרחק? היוגה הפכה בעשורים האחרונים לפופולרית בעולם כולו, מחיפה ועד מומביי, מניו-יורק ועד טהראן, מברלין ועד באקו, בכל עיר קטנה או גדולה אפשר לקחת שיעור יוגה ולמצוא לא מעט מורים בתחום. העובדה כי יוגה הינה אימון פתוח הנעדר בסיס ידע מקצועי מוגדר ומוסמך מסכן לא אחת את התלמידים המבקשים ללמוד והמסתמכים על הוראתם של מורים חובבניים, פזיזים ולעיתים אף לא הגונים. ובעניין זה ראויה במיוחד לציטוט אמירתו של  החוקר והכימאי ההודי, אי.קיי. טיימני  שכתב על העירפול הכרוך ביוגה: "אין נושא דומה הכרוך באופן רב כלכך במסתורין, עליו כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על רוחו בלא כל סיכון שייטען כלפיו שהוא טועה". הכתב המדעי של הניו יורק טיימס, ויליאם גיי. ברוד , מתרגל יוגה ותיק בעצמו, פרסם לפני מספר שנים קובץ מאמרים בספר שפירסם והמאגד את יתרונותיה, חסרונותיה, אפשרויותיה וסיכוניה של היוגה         (The Science of Yoga, The Risks and the Rewards, Simon&Schuster, NY 2012). מחקרים מודרניים מהעשורים האחרונים מצביעים על מאפייניה ו יתרונותיה של ה