דילוג לתוכן הראשי

האקולוגיה של מהטמה גנדהי



משבר האקלים והמבוכה המשתקת האוחזת במנהיגי העולם לנוכח ההבנה שהאנושות הולכת עם הראש בקיר בבחירתה באורח חיים מתועש עד אימה, המתעלם כמעט לחלוטין מכל חי וצומח העומד בדרכנו, בני האדם, הנעלים והראויים, והמוטה אידאולוגית לכיוון של תרבות המקדשת צמיחה כלכלית צרכנית כערך המרכזי של החיים האנושיים - מזמין את העלאתו מן האוב של האקולוגיסט הבולט של תקופתנו.
בהודו המודרנית נחשבת האקולוגיה הכלכלית, החברתית והסביבתית שניסה לקדם מ"ק גנדהי כאידיאה פנטזיונרית בלתי ישימה, שכבר סבכה את הודו בשנים של כלכלה מקרטעת, בירוקרטית ובלתי משתלבת; ובעיני אחרים אף כשטות מוחלטת, עוד רעיון מופרך מבית מדרשו של איש המסוכן להגמוניה ההינדואית, שהיא תכלית קיומה של המדינה שנוסדה בטעות כדמוקרטיה חילונית.

אולם לצד כל הכמיהות הגדולות לכלכלת שוק צרכנית ולהעמקת העושר המדינתי והפרטי מצביע כדור הארץ בקרחוניו הנמסים ובמעלותיו ההולכות ונוסקות מדי שנה; השלכות ישירות של גזל הסביבה והכנעתה. התחזיות המדעיות ההולכות ומתממשות לנגד עינינו מצביעות על כך שגורלו של הכדור למעשה כבר נחרץ.
שינוי בסיסי ויסודי ביעדים אליהם אנו מכוונים ובאופן שבו אנו חיים, בסמלי הסטטוס המייצגים בעבורנו אושר, קדמה והצלחה - ברוח גישתו של גנדהי עשוי לחולל את ההבדל ולהעניק תקווה לכל מי שמתכוון להישאר ולחיות על הכדור הזה.

גנדהי כמו גנדהי מכוון אל הפשט, אל מרחב השאלה והעלאת הספק, תוך חיבוטי נפש ובחינה מתמדת של עמדותיו כמו דם של אורחותיו שלו עצמו. הקשר ההדוק שקיים לגישתו בין הפרטי לכללי, בין האישי לציבורי, הגדיר בקלחת אחת את השלטון העצמי שהודו הקולוניאלית המצויה תחת צבת האימפריה הבריטית כמהה לו ואת השלטון העצמי שהיא מטרת חייו העליונה של כל אדם הנשלט על ידי אישיותו, על זרמי ההשתוקקות, התוקפנות וחוסר שביעות הרצון השולטים בה. 
מכאן טיפח את רעיונותיו האלמותיים אודות סטיגרהה, חתירה מובהקת ורציפה לאמת, אחיזה באמת ומוצקות האמת ואהימסה, הימנעות מאלימות מכוונת.

כתב גנדהי בספרו "שלטון עצמי" משנת 1909 בפרק על הציוויליזציה המערבית אותה ביקר חריפות*: 
"ציוויליזציה מבחינתי היא שם למצב מסויים שבו נמצאת היום אירופה, מצב שהוויתו פנייה אל החיצוני והגשמי וחיפוש מתמיד אחר רווחה חומרית ונוחות גופנית...בני אירופה חיים היום בבתים טובים יותר מאלו שבהם חיו לפני מאה שנים...בעבר נלחמו לבשו בני האדם עורות ונלחמו בחניתות, היום בני האדם תופרים לעצמם כל מיני מחלצות ובמקום חנית יש אקדח, המכיל חמישה כדורים ואף יותר...בעבר, חרשו חקלאי אירופה את אדמתם בשיטות מסורתיות. הם עבדו בכוחות עצמם, למען עצמם. היום, יכול אדם אחד לחרוש  שטח אדמה רחב ידיים ולצבור בתוך כך ממון רב. זה מופת לציוויליזציה...בעבר נסעו בני האדם במרכבות, התקדמותם היתה איטית והמרחקים היו קצרים. היום בזכות הרכבות וספינות האוויר יכולים בני האדם להגיע לכל מקום בתוך שעות ספורות. בעתיד, לא יזדקקו בני האדם להניע את ילדיהם ואת רגליהם והכול ייעשה באמצעות מכשירים...בעבר, עבדו בני האדם באוויר הפתוח, וכל אדם היה חופשי לעבוד כדי צורכו. היום, בשל צורכי הקיום, נאספים אלפים לעבודה במפעלים או במכרות. מצבם גרוע משל חיות. הרווח מעבודתם הולך לכיסם של בעלי הון...בעבר עשתה הכפייה הגופנית בני אדם לעבדים, כיום בני אנוש משתעבדים לכסף ולתענוגות החיים...בעבר לא היו המחלות שרווחות היום בקרב בני האדם. הרופאים מנסים להדביר את המחלות החדשות ובתוך כך מקימים בתי חולים. בתי החולים הם סמל הציוויליזציה...כל ילד וילד יבין כי בציוויליזציה שאך זה תיארתי אין מוסר ולאיכול להיות. מטרתה היחידה של הציוויליזציה היא מתן נוחות גופנית. והיא נכשלה באומללות אף בכך...טבע הציוויליזציה המודרנית הוא כזה שאם רק נשב בשקט ונחכה בסבלנות, נראה כיצד היא מכלה את עצמה...".
ובהמשך ספרו, בפרק התשעה עשר העוסק במיכון, כותב מ"ק גנדהי:
"...במפעלים שבבומביי, נהפכו העובדים לעבדים. כל אדם ואדם יזדעזע למראה מצב הנשים העובדות שם...פגיעת התאוות לעינוגי החושים ולבצע הכסף הורסת את הגוף, הנפש והמחשבה...אסור לנו לצפות שלפתע פתאום בעלי המפעלים יוותרו על מפעליהם, אך ביכולתנו לעתור לפניהם שלא להרחיבם. אם יהיה ברצונם לשרת את ארצם - אט אט יצמצמו את היקף הייצור...אל לנו לצפות מבני האדם לעשות הכול כאיש אחד או לוותר על הכול בבת אחת...ואולם אם דעתנו נחושה, תמיד נתהה בלבנו על מה עוד אפשר לוותר, ובהדרגה נעשה כן...".

קולו של גנדהי, ראוי לו להישמע בעולמנו הכאוטי ואף כי הדרש, כפי שגם ציין גנדהי בעצמו, יכול וצריך להיות מותאם לפני התקופה ולמציאות; צמצום פגעי המודרניות אין משמעו חיסולה כי אם כמיהה למתנה תוך הצבת הפרט, בריאותו, ריווחתו ואושרו כמטרה המרכזית של כל מדינה וקהילה.
התבוננות באורח החיים אותו קיים מצביעה על דרכו האלטרנטיבית, שהיא גם הצעה פתוחה, שרירה וקיימת: חיים פשוטים וצנועים, סגפניים במידה רבה, המבוססים על צריכה מועטה, נשענים על מזון צמחוני, תוך הקפדה על שינוע בעצימות נמוכה וקריאה לחיים כלכליים הנסובים על לא הרבה יותר מסיפוק הצרכים היסודיים של האדם. 
הנול, כלי האריגה שבו הציע גנדהי לבני הודו להשתמש כדי להכין את בגדיהם בעצמם ובכך לצמצם את תלותם בסחר העולמי, הוא נול מטאפורי, המכוון לצמצום משמעותי בצריכה ובהשתוקקות לצמיחה כלכלית ולעליה מתמדת בתוצר ("להתקדם").
"המשק" ו"הכלכלה" הפכו בעולם ובישראל במיוחד, לאידאולוגיה, לערכים החורגים מזמן ממטרותיהם הקיומיות המיועדות להבטיח את החיים. מגיל צעיר אנו מוסללים באמצעות סוכני החיברות של החברה, הורים, מורים ומנהיגים, להתברג בתוואי זה, שאינו המפתח לעושר אישי - ושהינה המוטיבציה המרכזית להרס כדור הארץ, מוטיבציה שאיננו מצליחים לעדן שלא לדבר על לבלום כמעט לחלוטין. 
ההגות הגנדהיינית מכוונת למתינות ולדרך אמצע לא כהטפה וכסיסמאות מעל הבימות בכנסים וברשתות אלא כאורח חיים אישי בבחינת נהיה השינוי אותו אנו מבקשים לראות בעולם וכאנרגיה למאבק בלתי מתפשר כנגד ההגמוניה החומרנית השלטת. 
לא יעזרו ההתחכמויות והניסיונות לעקוף את הגורם המרכזי להרס הכדור, רק קעקוע רדיקאלי של סדר העדיפויות המודרני יציל את האנושות מאסון ומסבל. 
הקשיבו למהאטמה גנדהי.


* מ"ק גנדהי, שלטון עצמי. מהינדית: נועם שרון. בהוצאת אדם עולם, 2016





















תגובות

פוסטים פופולריים

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

חינוך לפיתוח מודעות ורגישות למצוקתם של אחרים באמצעות הטמעת הערכים ההומניסטיים של היוגה

אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו. נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר. הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת. רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע. הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד. למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה

איך עושים יוגה כדי לשפר את איכות החיים ואת מצב הבריאות? יוגה היא ממש לא עוד סוג של פעילות גופנית כי אם גישה הוליסטית ופילוסופיה יישומית

היוגה המודרנית משתמשת בגוף כאמצעי ומציעה לתלמידים לגשת ולהתמודד על המזרון, ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל גם נשימה, הרפיה וניקוי. ההנחה היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לנשגב יותר ולפיכך קרוב יותר אל המהות. אולם, ביוגה סוטרות של פטאנג'לי, שהוא מבחינות רבות אגד של טכניקות ושיטות להשגת מצב של יוגה, הדגש הוא דווקא על אימון פנימי והשימוש שעושים בטקסט זה מורי יוגה הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת והרב משמעי של הסוטרות. אימון פסיכו מנטאלי והתנהגותי, בחירה מאומצת במתווה לשינוי עצמי, הוא סוג מקביל, משלים או אחר של אימון אותו ניתן לבצע  ובמסגרתו מוצעות טכניקות רבות ומגוונות להשפעה על האישיות. הסטודיו בו מתבצע אימון זה אינו חלל מעוצב ומאורגן כי אם מרחב החיים הרגילים והשגרתיים, המעבדה המושלמת ללימוד, שיפור, התקדמות והצלחה. מבין הטכניקות היוגיות לאימון פסיכו-מנטאלי: החלטה ובחירה לפתח גישה יוגית לחיים בסיוע מאמץ מתמשך, ממוקד ויציב.    יסודות מרכזיים של הגישה ה

יוגה נגד חומרנות

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט:  Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.