דילוג לתוכן הראשי

רשומות

כיצד עושים מדיטציה?

עשייה ללא עשייה: איך ניתן לשלב מדיטציה בחיים הרגילים? על היתרונות המשמעותיים של אימון הקשיבות בשילוב הסבר על אופן ביצועו ויישומו של תרגול טרנספורמטיבי זה מדיטציה, או בשמותיה האחרים: קשיבות , מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות וכדומה נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת ה מדיטציה להתמודד. הצגתה של המדיטציה כטכניקה בה על התלמיד להתמקצע הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של הודו . למעשה, מדיטציה היא ההסכמה לוותר על שיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן ב חוויה אישית . לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה. תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיק

שילוב הגישה היוגית בחינוך המיוחד - תצפית ודיון

מאת ענת אשכול https://menachemraboy.wordpress.com/ רקע כללי: אני עובדת בבית ספר לחינוך מיוחד עם תלמידים בעלי לקויות למידה רב -תחומיים. כלומר, תלמידים שיש להם קשיים נלווים נוספים, בנוסף ללקות הלמידה שלהם. הקשיים יכולים להיות התנהגותיים אלימים, קושי רגשי, נפשי, לקות בהתפתחות תפקודית לסוגיה השונים. המורכבות שונה מילד לילד. בבית הספר אחת עשרה כיתות, כשכל כיתה מונה כשלוש עשרה תלמידים  ותלמידות. בבית הספר מאה ועשרים תלמידים וכחמישים אנשי צוות. בכל כיתה קיים צוות כיתה, מחנכת וסייעת, שעובדות ומובילות יחד את הכיתה ליעדים שהציבו לפניהם. בבית הספר קיים צוות פרארפואי, שכולל פסיכולוגית, מרפאה בעיסוק, מרפאה בדיבור, ביבליותרפיסטית, תרפיה באומנות ותרפיה בתנועה. כמו-כן קיים צוות של מורים מקצועיים, במקצועות כמו: נגרות, אמנות, אנגלית, מחשבים, מוזיקה, מדעים וחינוך גופני. אני מורה לחינוך גופני בבית הספר. מערך שלם של צוות, מוביל יחד את התלמידים, כל אחד לפי יכולתו, לכיוון היעד, שצוות הכיתה בשיתוף הצוות המקצועי החליטו עליו. כל שלושה חודשים, לערך, היעדים נבדקים, נעשית חשיבה מחודשת, על-פי התקדמות

אפשרות של יוגה - הגישה היוגית ועבודת היועצת

מאת ליאורה ונטורה  https://www.tlv-edu.gov.il   בספרו פילוסופיה הודית קווי יסוד  (1980) מצטט בידרמן מדבריו של יאספרס,  אחד הפילוסופים הנודעים של המאה ה-20 שכתב, בין היתר, סידרה שסקרה את חייהם ואת הגותם של גדולי הפילוסופים הן בתרבות המערבית והן בדתות ובתרבויות אחרות, והקדיש פרק לבודהא: "עלינו, בראש וראשונה, להכיר בכך שהבודהיזם הינו מרוחק תכלית הריחוק מאתנו ולכן גם לזנוח את כל הדרכים הקלות והמהירות של התקרבות אליו. כדי ליטול חלק במהות האמת של בודהא יהא עלינו לחדול מלהיות מה שהננו... ההבדל אינו נעוץ בעמדות רציונליות, אלא במכלול של ראיית-חיים וצורות-חשיבה... אולם, ריחוק זה של הבודהיזם מאתנו אין בכוחו לגרום לנו לשכוח שאנו כולנו הננו בני אדם, כולנו ניצבים מול אותן השאלות הנוגעות לקיומנו האנושי. בבודהיזם מוצע לנו פתרון גדול שאף הובא לידי יישום. המשימה המוטלת עלינו, כבני אדם, הינה להכיר פתרון זה ולנסות, במידת האפשר, להבינו". כלומר, על פי תפישתו, למרות קיומו של פער שאינו בר-גישור בין הפילוסופיה המערבית ובין הפילוסופיה המזרחית, פער המתבטא ב"ראיית חיים " שונה ובדר

יוגה ככלי לשיפור אקלים כיתתי במערכת החינוך

מאת: ענת ח. https://yogisanonymous.com/    היסודות אותם בחרתי ואותם אני מתכונת נסות לשלב ולהטמיע במסגרת עבודתי בבית הספר: השקטה והרגעה אישיותית רגישות- רגשנות לדעתי מדובר העקרונות שיכולים לתת לכול תלמיד כלים להתמודדות עם שגרת החיים ועמידה באתגרים לימודיים, חברתיים ורוחניים- נפשיים. כפי שמציינת אוהד- קרני (2013) החינוך כיום מאתגר ומורכב יותר מאשר בעבר. יישומם של עקרונות יוגיים יכול לעזור לתלמידים לרכוש כלים ומיומנויות יעילים שיעזרו להם להתמודד עם דרישות החיים בכלל ודרישות הלימודים בפרט.  היכולת של התלמיד להבחין בינו לבין סביבתו, בין עיקר לטפל ולהבין גבולות ולפתח משמעת עצמית באופן מודע יאפשרו לו להבין מה מצוי בשליטתו ומה אינו מצוי תחת הגדרה זו. גורם נוסף אותו היא מציינת הוא הקשר בין רגיעה ללמידה. על מנת שתלמיד יהיה פנוי ללמידה יש להסיר גורמים שמפירים את השלווה (כעס, מתח, תסכול...) ולתת לתלמיד כלים שיאפשרו לו להתפנות, לראות, להעמיק  וליצור תובנות חדשות, דבר שיביא בסופו של דבר להתפתחותו. יתר על כן, יש חשיבות רבה ברגיעה גם אצל המורה שכן אז הוא יוכל לראות את התלמי