דילוג לתוכן הראשי

רשומות

הנזיר הפנימי - המלצה על הספר בעיתון "הארץ"

מתוך מוסף הספרים של עיתון הארץ מוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" ממליץ על "הנזיר הפנימי" בהוצאת "מדף ליוגה"  ומציג את נושא הדיון והשאלה המרכזית הנידונה בספר: האם יוגה היא אימון הגוף לשיפור הבריאות והגמישות או דבקות באתיקה למען החיים עצמם, ומהי הרלוונטיות של הדהרמה היוגית לחיים בישראל היום? מוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" על "הנזיר הפנימי"

הדהרמה היוגית כדרך להיות בעולם

התרגול הפיסי של היוגה המודרנית רואה בגוף שער אל נפש ורוח האדם ומציע לתלמידים לגשת, להכיר ולהתמודד עם החוויה הגופנית על שלל מופעיה וביטוייה. לדידם של היוגים, בכך יגיע בהדרגה הגוף אל מצב הבריאות המיטבי שלו, בהתחשב ביכולותיו ומגבלותיו של המתרגל, אשר עם הזמן וההתמדה ישכיל להכיר ולהבין את עצמו טוב יותר. מורי יוגה רבים מציעים לנו ללמוד ולתרגל סדרה של תנועות גופניות המשלבות בדרך כלל נשימה, הרפיה וניקוי. הנחתם היא שביצוע נשנה של הטכניקות הגופניות יחולל שינוי שיהפוך את הגוף לחיוני, מעודן ונשגב יותר וממנו תחדור ההשפעה פנימה. ביטוי רחב לאמונה זו ניתן בכתבי היוגה מאותגרי הטנטרה, ה האתה יוגה פארדיפיקה ,(1500-1600), ה שיווה סאמיטה (1300-1500)  וה גרנדה סאמיטה  (1700 לערך) אשר ראו בגוף את השער דרכו יכול הפרט להתפתח. בטקסטים היוגיים הקדומים יותר, ה בהגווד גיטא (בין 300 לפנה”ס ל 250) ו היוגה סוטרות של פטנג’לי  (200-300), הדגש הוא על אימון פנימי, פסיכולוגי ונפשי ישיר והשימוש שעושים בטקסט זה מורים הממוקדים בעבודה עם הגוף הוא שימוש השלכתי וכמעט ספרותי אותו קל יחסית לעשות מעצם טבען המתומצת וה

הימנעות מאלימות, לב האתיקה היוגית

אי אלימות (Ahimsa) היא לב האתיקה היוגית והציר הערכי-מוסרי עליה נשענים שאר נדבכיה של הדרך.  אי אלימות משוות לעקבות צעדיו של הפיל, אשר מותיר חותם משמעותי אחריו ושבו כלולים ומוכלים צעדיהם של בעלי החיים האחרים; בעקבותיו ובתוך עקבות צעדיו יכולים לצעוד גם הגדולים והבולטים ובכל זאת כפות רגליו ישיגו את אלו של האחרים, יכילו אותם ויורגשו במיוחד בשבילי היער. אי אלימות הנה הימנעות מפגיעה מכוונת באחרים. היוגים מגדירים אתיקה כנדר שאדם נוטל אל תוך חייו ומשתדל לקיימו כאידיאל . האתיקה היוגית הנה רשת של קווים אדומים אותם נמנע מלעבור האדם הבוחר ביוגה כדרך היותו בעולם. אי אלימות, הימנעות מפגיעה מכוונת, אינה רק שלנו כלפי אחרים, אלא גם שלנו כלפי עצמנו. איננו שולטים בפגיעותינו, אך המאמץ היוגי הוא לנסות ולצמצם את רגשות הפגיעה שלנו עקב התנהגותם של אחרים. המורים היוגים מלמדים כי כשאנו לוקחים מאד ללב ונפגעים מביקורת, אמירה, השמצה, קביעה וכל מה שהאחר טוען כלפינו - אנו פוגעים בעצמנו והבחירה צריכה להיות, עד כמה שאפשר, להימנע מכך. הימנעות היא לא רק לנסות להתמודד מנטלית ונפשית עם פגיעויות, אלא גם להשתדל

פשוט לשבת, מדיטציית קשיבות

מדיטציה, או בשמותיה האחרים:   מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות   וכל כינוי דומה, נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת המדיטציה   להתמודד . הצגתה של   המדיטציה   כטכניקה אימונית שמהותה התמקצעות של התלמיד בעשייתה הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של   הודו. זאת כמובן, לצד העובדה שההצמדות האובססיבית לאימון או תרגול פורמלי שופכת לא אחת את התינוק יחד עם המים. למעשה,   מדיטציה   היא ההסכמה להיות תלוי פחות בשיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן בחוויה אישית . לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה . תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיקר לס

דרך גנדי

מהטמה גנדי רלוונטי ואקטואלי מתמיד לחיינו המודרניים. זה הזמן להקשיב לו שנים לאחר שנרצח ע"י מתנקש בן עמו ממשיך מהטמה גנדי לדבר אל ליבם של תושבי ארצו ואורחיה. כבר עם הנחיתה בדלהי בולטת נוכחותו של אבי האומה המביט אליך מפלקט ממשלתי , מפרסומת חוצות לחברה מסחרית או משלט חוצות לבית קפה שיקי חדש . מבעד לשטרות ומטבעות הרופי מתבונן בך ספק נוזף המהטמה, שראה עצמו סוציאליסט והקים אשרמים שניסו להתמודד עם התלות בצריכה ובתיעוש באמצעות חינוך ועידוד של ייצור עצמי . כזו היא הודו, מלאת ניגודים בסיסיים וראשוניים, מאגדת חומר ורוח תחת עטיפה צבעונית אחת וכולה זועקת נראות, המנוגדת כל-כך לחדוות הפרטיות המערבית . וכזה היה  גנדי; צנוע ופומפוזי, מבריק ומשונה, אוהב אדם ושוחר התבודדות, מעשי ורחפן, נחוש ומבולבל, מתריס וממלכתי, איש של העולם והודי לאומי, מקדם ומעכב . כמי שלא ראה הבדל רב בין הפרטי לכללי, בין אורחותיו של האדם לבין אמונותיו, בין התנהלותו לבין יכולת השפעתו, שטען שהרוחניות מתבטאת  בהלכות היומיום ושהטיף להיות השינוי שאתה רוצה לראות בעולם - מבטאת הביוגרפיה שלו כמו גם אישיותו, את הקונפליקט ה