דילוג לתוכן הראשי

רשומות

להבחין בשמיים הכחולים כפי שלא הבחנת על היום: מהי קשיבות (מיינדפולנס)? הגישה של טיך נהאת האן

הגדרתו של הנזיר הבודהיסטי, טיך נהאת האן, למושג מיינדפולנס. טיך נהאת האן או מהמייצגים הבולטים של זן בודהיזם בעולם המערבי ומציע גישה פרקטית להבנה ותירגול של קשיבות.

מיינדפולנס, מילה גדולה - מהו אימון המיינדפולנס וכיצד מבצעים אותו?

מיינדפולנס הינה מודעות - כיצד מיישמים זאת? מיינדפולנס (או: קשיבות) היא מילה גדולה. למה בדיוק הכוונה? השימוש במושג זה הופך להיות שכיח במסגרות טיפוליות, אקדמיות, חינוכיות ועוד. הנסג'י מהמכון ליוגה במומביי, בית הספר הראשון בעולם ללימודי יוגה (נוסד ב-1918) מסבירה כיצד ניתן לשלב מיינדפולנס בחיינו. גישתה ייחודית וממוקדת בחיים עצמם ופחות במסגרות של תירגול חיצוני.

עכשיו זה הרגע, ההווה הוא הזמן

הרגע הזה הוא הזדמנות חד פעמית, מיוחדת וייחודית המורה ונזיר הזן, טיך נהאת האן כותב: “כשאני שואף פנימה, אני משקיט את גופי. כשאני נושף  החוצה, אני מחייך. כשאני מתרכז ברגע ההווה, אני יודע שזהו רגע נפלא”.  רגע ההווה הוא נקודת  הזמן המוחשית היחידה שלנו ועליו יש לנו את מירב ההשפעה. הוא יחיד, מיוחד וחד פעמי. הזדמנות  פז. אין שני לו. אין רגע טוב ממנו כדי לחוות הארה, כדי לזכות בחירות ובהבנה. אין צורך לחכות  למחר כדי להשתחרר מנטאלית.  הרגע הזה מעניק חלון חד פעמי לפעולה נכונה ההולמת את המצב  והמקום בו אנו נמצאים והמשקפת את תשומת ליבנו החומלת והרגישה. אנו כמהים להיות בו במלוא  נוכחותנו, ללא טרדה ופיצול תודעתי. אנו קיימים ברגע ההווה במלואנו, בשלמותנו ובהשלמתנו עם  חוסר מושלמותנו. העבר התרחש כבר והעתיד טרם ארע, נסיבותיו אינן לגמרי ברורות כך שהכול עדיין  פתוח. אולם אל הרגע הזה, אל הכאן ועכשיו, מתנקזים הזמנים כולם. הוא מפגש של רגעים, צומת של הוויות. איננו יכולים מלחדול להתקיים ברב-זמניות, הווייתנו נוגעת בעבר ומשיקה לעתיד. אנו מה שהורישו לנו אבותינו ואימותינו, מושפעים ממעשינו הקודמים,

סוד הקסם של האימון האישי: מדוע הכרחי להתמיד ולהתאמן

אימון רציף, יציב וקבוע הממוקד במה שאנו מבקשים לקיים בעולמנו הוא יסוד הכרחי להתפתחות והתקדמות. הוא כשלעצמו תכלית ומהווה עבורנו את המורה והמדריך היציב והרציני ביותר שבנמצא.  למרות שהדגש על יחסי מורה-תלמיד הם ממאפייניה של התרבות הרוחנית, נדמה כי גם המורים  הטובים והוותיקים ביותר אינם תולים בהם את מלוא יהבם, שהרי בני אדם ויהיו המתרגלים המנוסים  ביותר הם בסך הכול בני אדם, נתונים לשיגעונותיהם ולהפכפכותם, מושפעים מן ההשתנות הבלתי  פוסקת הנותנת בהם את אותותיה, כפופים לפגעי הזמן, לשיבושי המוח והדעת, להתניות הסביבה,  לדחפים ולתשוקות, מונחים ומובלים רוב הזמן על ידי העניינים שמעסיקים אותם והאינטרסים שלהם. הפילוסוף היוגי פטנג’לי מהרישי מכנה את המורה האידיאלי, זה שאינו בנמצא בינינו בני האדם,  אישוורה, שהינו נשמה מוגשמת, מנותקת לחלוטין מהוויות החומר, דוגמא ומופת, המורה של המורים,  אב טיפוס ליוגי המושלם, זה שאינו נצמד לדבר, בלתי תלוי לחלוטין, איננו משתוקק לכלום, וחף  לחלוטין מהמגרעות האנושיות. אולם עד שנמצא אותו – על מי נסמוך? אנו יכולים להשתדל ולמצוא מורים ומדריכים טובים, על סמך תחושות, המלצו

מהו חינוך ליוגה ולקשיבות?

יוגה וקשיבות נתפסות כמילים נרדפות לטכניקה, לדבר מה ש"עושים" כאשר ההבטחה היא שביצועה של השיטה/הטכניקה יביא לתוצאה המקווה. אף כי יוגה וקשיבות כוללות טכניקות יעילות למדי של התבוננות, מדיטציה, ריכוז, תנועה, נשימה וכיוב' - הרי שהן עצמן אינן טכניקות. יוגה-קשיבות הינה גישה לחיים ופילוסופיה יישומית המכוונת לאתיקה אשר במרכזה אי אלימות, שאיפה לצדק ומתינות.  ככאלו הן מהוות תשתית למתודולוגיה פדגוגית הממוקדת בניסיון להטמעתן במערכות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות. עקרונות הבסיס והמוטיבציות של החינוך ליוגה ולקשיבות: 1. פיתוח וטיפוח מודעות עצמית של הפרטים המצויים בלב העשייה החינוכית, קרי: המחנכים והמורים. הכוונה היא למאמץ רציף ומתמשך לידיעה כנה, יסודית ואמיצה של המוטיבציות המודעות יותר והמודעות פחות המצויות מאחורי מחשבותינו ופעולותינו בסיוע הטמעת עקרון אי ההצמדות והאובייקטיביות (Vairagya). 2. עדכון נוסחת ההצלחה המקובלת והפניית הזרקור מהצלחה מבוססת תוצאה להצלחה מבוססת תהליך תוך ניסיון מתמיד לטייב את שלל התכונות המקדמות שיפור, התמדה, חריצות, כנות, רצינות ויצירתיות תוך העדפתן על