המכון ליוגה - טל רביד

כשהעולם מסביב משתגע בואו נדבר על להיות בני אדם. יוגה כפילוסופיה יישומית וחינוכית הממוקדת בכוונה אתית הומאנית בהירה בודהיזם-מיינדפולנס, יוגה ומדיטציה הופכים בעשורים האחרונים לנוכחים בחיים המודרניים.  כמעט בכל מקום מלמדים מדיטציה, יוגה ומיינדפולנס. הלימוד מועבר על פי רוב כטכניקה, שיש לבצעה בתדירות מסויימת כדי לזכות באגד של הטבות (בריאות, רגיעה, שקט נפשי, גמישות, הפחתת משקל וכיוב'). יוגה-מיינדפולנס-בודהיזם-מדיטציה נתפסות במקומותינו בעיקר כטכניקות שביצוען אינו קשור בדבר מלבד בעצם ביצוען; "עשית" מדיטציה – הרווחת מיקוד, שלווה, שקט והבנה, "עשית" יוגה הרווחת גם בריאות, גמישות ויופי. לא פלא אם כן שאנו מוצאים טכניקות אלו במקומות מגוונים – והיכולות ( Sidhis , עליהן מציעות, אגב, סוטרות היוגה של פטנג'לי לוותר מרצון) – נרתמות לקידומן של אי אלו אג'נדות אישיות, עיסקיות, פוליטיות וכיוב. בהקשר הזה מספיק הביצוע המדוייק והסדיר של  המדיטציה והתנוחה, באמצעותן ניתן לתרום להשגת המטרות. ההיסטוריון וחוקר היוגה, מטיאס טידקה , חשף מגמה זו בהקצנתה בספרו יוגה ונציונאל

להרבות טוב בעולם                             ערך מרכזי בדהרמה היוגית היא השאיפה לפעול בטובות וידידותיות      (Maitri), סבירות כלפי טוב ורע  כאחד (Upeksa), פרגון (Mudita), וחמלה (Karuna) ואנו התלמידים מנסים לעשות זאת בהתמדה. כשאנו פונים ליוגה ובוחרים באימון אנו עושים זאת ממניעים מגוונים ולצד מוטיבציות רחבות יותר כמו  הכמיהה לצמצום אי הנחת הקיומית והעניין בהתפתחות אישית, טמונות התועלות הישירות והמדידות, כאלו שיכולות להוות בנקל מאיצות ראשוניות להוספת יוגה לחיים. הטמעה של כמה מגישות היוגה, שהן מזווית זו לא רק בחירה ערכית כי אם גם לקט של טכניקות  יישומיות, מסוגלת להבטיח תמורה ישירה, ארצית ומוחשית. למשל, לפתוח לנו את הדלת או להקל משמעותית בהסרת חסמים וביישוב היתקלויות והתלקחויות עם העולם. מצבים שלפני שאימצנו אל  חיינו את היוגה היו מסתיימים במתח פנימי, בכעס על אחרים, באי נוחות ובמדון עשויים להסתדר  מעט אחרת. הטמעה של גישות יוגיות ושילובן בחיינו עשוייה לסייע להפחתת ציפיות ולהבנת השונות הבסיסית של  האחר ומאפייניו הייחודיים. אימון יציב ורציני מטפח מיינדפולנס , המסוגלות המיומנת לשים לב

מהו המסר המרכזי של היוגה לעולם בו אנו חיים? אם ננסה לזכך מבין השפע הבלתי נדלה של הרעיונות, הטכניקות, הגישות והמסרים, מה נוכל לראות כמוטיב המרכזי החוזר גם בטקסטים המסורתיים, גם בלימוד שהתהווה מהם ולצידם וגם מההתאמות השונות שנוצרו מהמפגש של היוגה והבודהיזם עם המערב והמודרניות? המיקוד הינו בשני עקרונות בסיסיים, מהם נוכל לגזור גם פרקטיקות אימוניות: האטה-עצירה ופשטות. העולם משופע באפשרויות, מידע והזדמנויות - הגוזרים עלינו חיים במעגל בלתי ניתן לויסות לכאורה של משיכה והשתוקקות.  אולם, היוגה כגישה לחיים וכפילוסופיה יישומית, כדרך לחינוך עצמי, מציעה את השביל לשינוי ומציגה חלופה לחיים אחרים. פסל בדמותו של יוגנדרה, היושב בתנוחה הקלה. הכניסה ליוגה אינסטטיוט, מומביי, הודו המקום בו למדתי נמצא בליבה של שכונה פרברית רגילה למדי במומביי. ייסד אותו ב-1918 מהיבאי דסאי, שכינה את עצמו יוגנדרה, כשמומביי היתה עוד בומביי, עיר בינונית לחופי הים הערבי בשליטת האימפריה הבריטית. כשהגעתי ללמוד שם הוביל את המקום בנו של יוגנדרה המייסד, ג'איידב, חוקר סנסקריט שנטש את האקדמיה כדי ללמד יוגה. אחד הסיפורים ה

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט. חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב. אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.   זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע. אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים ; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד),

הטכניקות השונות וביניהן מדיטציה ותרגול גופני הן כסולם רב שלבים המקדם אותנו להרחבת מודעותנו ולאיחוי הניגודים המהווים אותנו ואת עולמנו מיינדפולנס ויוגה הם מושגים משלימים, כמעט נרדפים. מיינדפולנס הנה מודעות בהירה, השאיפה ליצור קשר עם המציאות כפי שהיא ללא מיסוך, צבע ותוך דילול הדרגתי של ההגנות הפסיכולוגיות. זאת לשם העמקת חווית החיים עצמם של האדם המבקש להיות מודע ושל האחרים הבאים עמו במגע. בבחירתנו בנתיב המיינדפולנס אנו שמים לב לעצמנו, מבקשים להכיר את מה שמוביל ומניע אותנו, את הרגישויות, האפשרויות, המגבלות והחלומות, הגלויים והמדוברים כמו גם הנסתרים והמוסתרים.  יוגה הינה השאיפה לחיבור, לאיחוי החלקים השונים המהווים אותנו, לאחדות הניגודים בהוויתנו ולהפיכתנו לאנשים יותר הרמוניים  וחופשיים-משוחררים פנימית וחומרית וזאת מהתניות וכבלי העבר כמו גם מהנחות שגויות לגבי עצמנו בפרט והעולם בכלל.  באמצעות הרחבת המודעות (מיינדפולנס) אנו יכולים להתחיל לחבר, לפגוש כדי לאחות (יוגה) ולהעמיק את תחושת הנוכחות והערך שלנו בעולם שבליבה תכלית וחופש לצד כלל המחויבויות שלנו. הדרך להשיג זאת היא באמצעות הבנה

הגדרתו של הנזיר הבודהיסטי, טיך נהאת האן, למושג מיינדפולנס. טיך נהאת האן או מהמייצגים הבולטים של זן בודהיזם בעולם המערבי ומציע גישה פרקטית להבנה ותירגול של קשיבות.

מיינדפולנס הינה מודעות - כיצד מיישמים זאת? מיינדפולנס (או: קשיבות) היא מילה גדולה. למה בדיוק הכוונה? השימוש במושג זה הופך להיות שכיח במסגרות טיפוליות, אקדמיות, חינוכיות ועוד. הנסג'י מהמכון ליוגה במומביי, בית הספר הראשון בעולם ללימודי יוגה (נוסד ב-1918) מסבירה כיצד ניתן לשלב מיינדפולנס בחיינו. גישתה ייחודית וממוקדת בחיים עצמם ופחות במסגרות של תירגול חיצוני.

הרגע הזה הוא הזדמנות חד פעמית, מיוחדת וייחודית המורה ונזיר הזן, טיך נהאת האן כותב: “כשאני שואף פנימה, אני משקיט את גופי. כשאני נושף  החוצה, אני מחייך. כשאני מתרכז ברגע ההווה, אני יודע שזהו רגע נפלא”.  רגע ההווה הוא נקודת  הזמן המוחשית היחידה שלנו ועליו יש לנו את מירב ההשפעה. הוא יחיד, מיוחד וחד פעמי. הזדמנות  פז. אין שני לו. אין רגע טוב ממנו כדי לחוות הארה, כדי לזכות בחירות ובהבנה. אין צורך לחכות  למחר כדי להשתחרר מנטאלית.  הרגע הזה מעניק חלון חד פעמי לפעולה נכונה ההולמת את המצב  והמקום בו אנו נמצאים והמשקפת את תשומת ליבנו החומלת והרגישה. אנו כמהים להיות בו במלוא  נוכחותנו, ללא טרדה ופיצול תודעתי. אנו קיימים ברגע ההווה במלואנו, בשלמותנו ובהשלמתנו עם  חוסר מושלמותנו. העבר התרחש כבר והעתיד טרם ארע, נסיבותיו אינן לגמרי ברורות כך שהכול עדיין  פתוח. אולם אל הרגע הזה, אל הכאן ועכשיו, מתנקזים הזמנים כולם. הוא מפגש של רגעים, צומת של הוויות. איננו יכולים מלחדול להתקיים ברב-זמניות, הווייתנו נוגעת בעבר ומשיקה לעתיד. אנו מה שהורישו לנו אבותינו ואימותינו, מושפעים ממעשינו הקודמים,

אימון רציף, יציב וקבוע הממוקד במה שאנו מבקשים לקיים בעולמנו הוא יסוד הכרחי להתפתחות והתקדמות. הוא כשלעצמו תכלית ומהווה עבורנו את המורה והמדריך היציב והרציני ביותר שבנמצא.  למרות שהדגש על יחסי מורה-תלמיד הם ממאפייניה של התרבות הרוחנית, נדמה כי גם המורים  הטובים והוותיקים ביותר אינם תולים בהם את מלוא יהבם, שהרי בני אדם ויהיו המתרגלים המנוסים  ביותר הם בסך הכול בני אדם, נתונים לשיגעונותיהם ולהפכפכותם, מושפעים מן ההשתנות הבלתי  פוסקת הנותנת בהם את אותותיה, כפופים לפגעי הזמן, לשיבושי המוח והדעת, להתניות הסביבה,  לדחפים ולתשוקות, מונחים ומובלים רוב הזמן על ידי העניינים שמעסיקים אותם והאינטרסים שלהם. הפילוסוף היוגי פטנג’לי מהרישי מכנה את המורה האידיאלי, זה שאינו בנמצא בינינו בני האדם,  אישוורה, שהינו נשמה מוגשמת, מנותקת לחלוטין מהוויות החומר, דוגמא ומופת, המורה של המורים,  אב טיפוס ליוגי המושלם, זה שאינו נצמד לדבר, בלתי תלוי לחלוטין, איננו משתוקק לכלום, וחף  לחלוטין מהמגרעות האנושיות. אולם עד שנמצא אותו – על מי נסמוך? אנו יכולים להשתדל ולמצוא מורים ומדריכים טובים, על סמך תחושות, המלצו

יוגה וקשיבות נתפסות כמילים נרדפות לטכניקה, לדבר מה ש"עושים" כאשר ההבטחה היא שביצועה של השיטה/הטכניקה יביא לתוצאה המקווה. אף כי יוגה וקשיבות כוללות טכניקות יעילות למדי של התבוננות, מדיטציה, ריכוז, תנועה, נשימה וכיוב' - הרי שהן עצמן אינן טכניקות. יוגה-קשיבות הינה גישה לחיים ופילוסופיה יישומית המכוונת לאתיקה אשר במרכזה אי אלימות, שאיפה לצדק ומתינות.  ככאלו הן מהוות תשתית למתודולוגיה פדגוגית הממוקדת בניסיון להטמעתן במערכות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות. עקרונות הבסיס והמוטיבציות של החינוך ליוגה ולקשיבות: 1. פיתוח וטיפוח מודעות עצמית של הפרטים המצויים בלב העשייה החינוכית, קרי: המחנכים והמורים. הכוונה היא למאמץ רציף ומתמשך לידיעה כנה, יסודית ואמיצה של המוטיבציות המודעות יותר והמודעות פחות המצויות מאחורי מחשבותינו ופעולותינו בסיוע הטמעת עקרון אי ההצמדות והאובייקטיביות (Vairagya). 2. עדכון נוסחת ההצלחה המקובלת והפניית הזרקור מהצלחה מבוססת תוצאה להצלחה מבוססת תהליך תוך ניסיון מתמיד לטייב את שלל התכונות המקדמות שיפור, התמדה, חריצות, כנות, רצינות ויצירתיות תוך העדפתן על

מאת ברק פליישר מחלות לב הן מהמחלות הנפוצות ביותר והגורם מספר שתיים לתמותה בישראל. ישנם סוגים שונים של מחלות לב, הנפוצים שבהם: 1. מחלת לב איסכמית-  נגרמת לאחר שאספקת הדם לשריר הלב נפגעת, וזהו מצב הנגרם בדרך כלל לאחר חסימה חלקית בעורקים הכליליים. המחלה יכולה להיות פתאומית או הדרגתית. 2. בעיות מבניות בלב- קשורות בעיקר למסתמי הלב וגורמות לתפקוד לקוי בדרגות חומרה שונות של הלב. 3. הפרעות קצב- שינויים בקצב הלב הרגיל, הפוגע בתפקודו התקין של הלב. המחקר המדעי תומך בכך שתרגול יוגה יכול לשפר את מצבם של חולי לב. בסקירת מאמרים  שנעשתה ב2015 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת Duisburg-Essen בגרמניה, נמצא כי יוגה יכולה לשמש ככלי עזר בטיפול בחולים עם מחלות לב כליליים, אי ספיקת לב והפרעת קצב. Cramer H, 2015. בסקירה נוספת שנעשתה בפקולטה לרפואה בטורונטו, קנדה ב2015, נמצא כי יוגה משפרת את הכושר הגופני ואיכות החיים אצל חולי לב, שבץ  וCOPD ויכולה להועיל לחולים במצבים אלו.Desveaux L ,2015 . יוגה לטיפול במחלות לב פועלת בשני מישורים: הפחתה של גורמי סיכון למחלות לב ושיפור איכות הנשימה.

מהרחב אל הצר, מהכללי אל הפרטי, מהמרווח אל המדויק, המחשבה היוגית מכוונת ומגדירה אתיקה  ברורה. לנוכח התוהו ובוהו האנושי מגדירה האתיקה היוגית את הקווים האדומים שבלעדיהם צפויים  לנו רק דם, אש ותימרות עשן.  לנוכח השפע הבלתי מוגבל של האפשרויות, המצבים, ההתרחשויות ובשל מידת האקראיות כמו גם ההשתנות הבלתי פוסקת, אתיקה המבוססת על החלטה נחושה ומחויבות עמוקה, היא הכרח. מגוון רחב של צרכים, רצונות, משמעויות, דעות ושאיפות החייבות להתקיים זו לצד זו בשלום, בסדר  ובהרמוניה בתוך עצמנו, בקהילה, במדינה ובעולם.  אתיקה מגדירה את הגבולות, מציבה בבירור את תמרורי העצור שבעצם הימצאם מכוונים אל הנתיבים  היוגיים ההומניסטיים ומאפשרים מרחב עצום של פעולות ספונטניות ושל הכרעות יצירתיות. היוגה כתרבות של הוויה וגישה מציעה אתיקה שיש בה חוץ ופנים. האתיקה היוגית (חמשת היאמות)  אינה תלויה ואינה מותנית בנסיבות כלשהן ומוגדרת כנדר אנושי אוניברסלי שתלמידים כנים ישתדלו לא להפר לעולם. הנדר היוגי הינו מחויבות עמוקה, כוונה כנה ושאיפה אידאליסטית, שאנו עושים כמיטב יכולתנו  לקיימה בכל רגע ורגע מחדש. גם אם מעצם היותנו בני

כיצד יכולה היוגה לסייע בהתמודדות עם סוכרת 2 וטרום סוכרת? סוכרת 2, המתפתחת בדרך כלל אחרי גיל 30, קשורה לחוסר תגובה חלקי (תנגודת) להורמון אינסולין ומגיעה לעיתים בחבילה אחת עם תסמונת מטאבולית הכוללת עלייה ברמת השומנים בדם, כולסטרול "רע" גבוה וכולסטרול "טוב" נמוך. יוגה כגישה הוליסטית המתייחסת לגוף, לנפש ולמהות (נשמה, רוח, אנרגיה)   - עובדת ועוזרת למתמודדים עם סוכרת 2 וטרום סוכרת. פעילות גופנית אירובית (הליכה בקצב בינוני למשך 150 דקות מצטברות בשבוע או הליכה מהירה מאד-ריצה במשך 90 דקות מצטברות בשבוע)  לצד פעילות אנאירובית (פעילות לנוכח התנגדות כמו הרמת משקולות בתדירות של 3 אימונים באורך 60 דק' בשבוע), מסייעת למתמודדים עם סוכרת ויש לה תפקיד רב. ליוגה, כטכניקה גופנית המשלבת עבודה אירובית ואנאירובית מתונה ישנם יתרונות ייחודיים והשפעתם על מדדים המאפיינים סוכרת; בדיקת גלוקוז בצום, HbA1c, ונוכחות גלוקוז בשתן -  נמצאה מועילה, לעיתים אף יותר בהשוואה לפעילויות אחרות.  עבודה מקיפה בנושא זה פורסמה ע"י חוקרים הודים בעיתונות המדעית והתבססה בין השאר על 14 מחקרים